מה הדין באופן שאדם מחזיק יחד עם הקטן את ארבעת המינים? │ ומה זה 'עונת הפעוטות'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"ח סעיף ו']
נתינת ארבעת המינים לקטן ביום הראשון
ביום הראשון שיש דין שארבעת המינים יהיו שלכם, לא ייתן אדם ארבעת המינים לקטן שייצא בהם ידי חובה, והסיבה לכך, מפני שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה, ונמצא, שאם החזיר לו הקטן את ארבעת המינים, הם אינם מוחזרים, כיוון שאינו יכול להקנות אותם בחזרה, ויש מי שאומר, שאם הגיע הקטן לעונת הפעוטות, דהיינו, בן שש או שבע, מותר, כיוון שאז מתנתו מתנה מדברי סופרים, ואם תופס יחד עם התינוק את ארבעת המינים, הקטן לא קונה את ארבעת המינים בכלל, ולכן מותר אפילו אם לא הגיע לעונת הפעוטות, וכן אם לא מקנה בכלל לקטן, או שהוא אומר לו, 'יהא שלך עד שתצא בו ואחר כך יהא שלי כבתחילה', שזה נקרא כמו 'שאול', הדין הוא, שאין בזה בעיה, אבל באופן כזה, הקטן לא יוצא בזה ידי חובה, כיוון שזה לא של הקטן, ובכל זאת מביא המשנה ברורה, שיש כאלה הסוברים, שמצות חינוך מתקיים גם בשאול, כיוון שגם על ידי זה הבן מתחנך למצוות.
אבל בעיקר הדבר, יש כאן שאלה גדולה, לכאורה, מה הבעיה לתת ארבעת המינים לקטן ביום הראשון לפני שהוא יצא בהם ידי חובה, הרי יכול לתת לקטן במתנה על מנת להחזיר, שאז אם הקטן לא יחזיר לו בחזרה, מעיקרא הנתינה בטלה ? ומבאר הביאור הלכה, שהדבר אינו נכון, משום שקיימא לן, שכל תנאי שאינו יכול להתקיים בסופו והתנה עליו בתחילתו, התנאי בטל, נמצא, שמכיוון שהקטן לא יכול להקנות את זה חזרה, מעיקרא התנאי בטל, והקטן זכה בזה, ואינו יכול להקנות את זה לבעלים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א