"וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" (כא, כא)
רבי אברהם אחי הגר"א, בספרו "מעלות התורה" כותב, כי יהודי הרוצה לעשות מעשה איסור, כגון לדבר לשון הרע, והוא מתגבר ונמנע מלדבר – מקיים בכך מצות עשה של "ובערת הרע מקרבך".
כך, בכל עת שכובש את יצרו הרע – מקיים מצוה זו.
הוא מעמיק ומביא על כך א' געוואלדיגע רמז בפסוק: "ובערת הרע מקרבך – וכל ישראל ישמעו ויראו", ונקדים.
ה"חפץ חיים" זצ"ל סיפר על עצמו: בהיותי בחור צעיר, אש הקודש בערה בקרבי. לבי אמר לי: מה אתה ישן, הרי צריך להציל את כל העולם – שכולם יחזרו בתשובה ויהיו יהודים טובים!
אבל בשלב מסוים התבוננתי במציאות וחשבתי – וכי יכול אני להציל את כל העולם?! הרהרתי והגעתי למסקנה שאכן את כל העולם אינני יכול. כיון שכך – החלטתי – לכל הפחות את אנשי המדינה בה אני חי אציל.
אבל המדינה גדולה מאד, ואחר כמה ימים הגעתי למסקנה כי הדבר אינו מעשי ולכל הפחות אציל את אנשי המחוז של עיירתי ראדין.
שוב התבוננתי ושאלתי את עצמי – וכי אפשרי הדבר להצליח בשטחים כל כך נרחבים, עיירות ומחוזות?!
טוב – נכנעתי – אם זה לא יצליח, לכל הפחות אחזיר בתשובה את אנשי העיירה בה אני מתגורר – ראדין.
פעלתי רבות להגיע למטרה הזו, שכל אנשי עיירתי יהיו טובים ומופלגים, ללא חטא, אבל לא צלחה דרכי.
טוב – אמרתי לעצמי – ישראל מאיר! כנראה שתפקידך להציל את עצמך ולתקן את ישראל מאיר.
באותה שעה החלטתי להניח לכל האנשים מסביב ולהשקיע את מיטב הכוחות כדי לתקן את עצמי – להיות נקי ושלם ולעלות במעלות.
ומה היה בסוף? כולם יודעים. רבי ישראל מאיר זצ"ל, הכהן הגדול מראדין, הציל את עצמו והציל גם את כל העולם כולו.
מה הוא לא עשה! באלו תחומים הוא לא נגע בספריו– באנשי הצבא, בכלל ישראל, בכל מקום. ה"חפץ חיים" זצ"ל, בספרים שחיבר, הציל את כלל ישראל והגביה את הדור כולו.
זהו שנרמז כאן בפסוק: "ובערת הרע מקרבך" – אם תתקן את עצמך, מכאן ומזה ועל דרך זו – תשפיע על כולם, ומחמת כך – "וכל ישראל ישמעו וייראו".
(רבי ראובן קרלנשטיין זצוק"ל – יחי ראובן דברים)