נספר סיפור מרטיט בענין זה, אותו סיפר כ"ק אדמו"ר מדז'יקוב ויז'ניץ שליט"א:
פעם עבר ה'דמשק אליעזר' ברחוב, וראה את אחד הבחורים מתלמידי הישיבה, שקנה פירות לכבוד שבת קודש, ובעודו מהלך בדרך כבר נגס הבחור בתפוח.
הרבי ה'דמשק אליעזר' לא צעק עליו, לא הלבין את פניו, אלא ניגש אליו ואמר לו: "מיין קינד לעבין [-בני יקירי], איך כתוב בחז"ל, האוכל בשוק דומה…", וכך חזר מספר פעמים 'דומה' 'דומה', כאילו הוא לא מצליח להיזכר בהמשך… עד שהבחור ענה: 'דומה למלך' [הוא התבלבל וטעה במאמר 'חתן דומה למלך'…]
ה'דמשק אליעזר' נתן לו נשיקה, ואמר לו: "זיי מוחל, קוק אריין נאך אמאל אין גמרא, עס דאכט זיך מיר אז ס'שטייט אנדערש" [מחול נא והסתכל שוב בגמרא, נדמה לי שכתוב שם קצת אחרת]…
(מתיקות הדף היומי)