לפני שבע שנים הייתי במצוקה גדולה, מסובב בחובות מכף רגל ועד ראש, מגלגל כספים ומכתת רגליים מגמ"ח אחד למשנהו, כדי להשיג הלוואה מפני שתאריך הפירעון של ההלוואה הקודמת הגיע. הגעתי ממש לפת לחם, ומישהו יעץ לי להיפגש עם יהודי חשוב שליט"א על מנת שיעזור לי להתמודד עם החובות ולהתחיל דף חדש.
עשיתי כעצתו, נסעתי לאותו יהודי וישבתי אצלו שעה ארוכה. הוא הקשיב לי ובדק עמי את מקורות ההכנסה, ואחר כך נתן לי 'שמועס' שחקוק בעצמותי עד היום. הוא חיזק אותי באמונה ובביטחון בה' שזן ומפרנס לכול, ובכך שכל שקל שצריך להגיע אלי, יגיע אלי ישירות ממנו בלי שום צורך ללוות מאדם.
הוא הסביר לי שכל דבר שאני מקבל בהלוואה, כשאין לי דרך להחזיר אותה, ביכולתי לקבל אותו בלי הלוואה. כל מה שמוטל עלי זה לבטוח בה' בכל לבי ונפשי, ולהאמין באמונה שלמה שהקב"ה ישלח לי בזמן את כל מה שאני צריך, ולא יחסר לי מאומה.
יצאתי משם בהחלטה נחושה להפסיק ברגע זה עם כל ההלוואות, שהרי אין לי כל דרך להחזיר אותן, אז איך מותר לי בכלל ללוות מאנשים. החלטתי שמעתה אני מצפה אך ורק למתת ידו של הזן ומפרנס לכל.
כשחזרתי הביתה מצאתי מקרר ריק, ארונות ריקים, המנה האחרונה של המטרנה נגמרה, כשחייבים בדחיפות מטרנה לילד למחר בבוקר. חבילת הטיטולים כמעט מרוקנת, ובמיטות ישנים עוד ילדים שצריכים לאכול מחר בבוקר ופשוט אין לי מושג מאיפה אני מביא להם אוכל! זה היה המצב שלי אז.
במקום לבכות, לדאוג וללוות, כדרכי עד אותו ערב, אמרתי לעצמי בקול רגוע שה' יעזור, ויהיה לנו כל מה שצריך. הלכתי לישון רגוע, ובחסדי ה' התעוררתי מוקדם, ברוגע. הרוגע לכשעצמו היה מתנה גדולה.
אני יוצא מהבית לתפילה, ומגלה ליד הדלת שני ארגזי קרטון מלאים בכל טוב. היו שם בארגזים מטרנה וטיטולים, לחם ומוצרי חלב, וגם עוגיות וממרחים פרגנו לנו. פשוט קיבלנו משמים משלוח שלם שממלא את הבית ועושה אור בעיניים.
ההתרגשות של בני הבית היתה ניתנת למישוש. הנה התברר שהביטחון האמיתי והשלם בקב"ה עושה פירות. אכן ה' עשה את זה, אבל הסתקרנתי מאד לדעת מי השליח שזכה במצווה.
סיפרתי על כך לכל מיני אנשים, ביניהם גם לחבריי המלמדים, והנה אני רואה את ר' משה, אברך צעיר מחו"ל שמשמש כאן כממלא מקום, מחייך לעצמו. מיד הבנתי שהוא קשור לעניין, וקראתי לו לצד בבקשה שיספר כל מה שהוא יודע.
אמר לי ר' משה, "תמיד כשאתה פוגש אותי, אתה מברך אותי לשלום בלבביות. אתמול כשעברת לידי, לא התייחסת אלי. הבנתי שאתה טרוד ביותר, והחלטתי לברר קצת אודותיך. שאלתי שכנים בבניין על מה שעובר עליך, והתברר לי שאתה מתמודד עם מחסור של ממש. אמרתי לעצמי, שקודם כל אערוך עבורך קנייה. וממחשבה למעשה. נכנסתי לצרכנייה וערכתי את הקנייה שהגיעה אליכם הביתה".
הודיתי לו בכל ליבי וחשבתי, ראה איך הקב"ה מגלגל מחשבות בלב בני אדם, מבלי שאבקש ממישהו משהו בעצמי. זה נתן לי חיזוק להמשיך בקבלה שקיבלתי על עצמי רק אתמול, להפסיק עם ההלוואות.
זמן מה לאחר מכן קרה דבר פלא נוסף. לא היה לנו ארון בגדים. כל הבגדים היו מונחים בקרטונים, וכמשפחה ברוכה היה ממש קשה להסתדר. הבגדים גם היו חשופים, ונטו להתלכלך ולהתפזר רק בגלל האכסון הלקוי שלהם, וממש שיווענו לישועה בדמות ארון בגדים נורמלי.
לפי דרכי בעבר, הייתי לוקח הלוואה מבלי לדעת מאיפה אני הולך להחזיר, אבל הפעם, התפללתי לה' שישלח לי ארון, ולא לוויתי שום דבר מאף אחד. והנה אני מקבל טלפון מאחד מקרובי משפחתי בחו"ל. נכנס לו לראש שהיה יפה מצדו לארגן לי ארון, והוא מבקש ממני לרשום את מידות החדר, ללכת לנגר ולבחור לי ארון יפה ומתאים. התשלום עליו. ברוך ה', קנינו ארון מצוין, בלי הלוואות ובלי גמ"חים.
שבע שנים עברו מאז ההחלטה ששינתה את חיי. הסיפורים האלו שקרו לי מעניקים לי חיזוק להמשיך ולעמוד בהחלטתי שלא ללוות כספים, ואני רואה שעל ידי אמונה ובטחון יש יותר ברכה ויותר הצלחה וסייעתא דשמיא.
מי פוחד מהמיסים על החד-פעמי?
סיפורו של האברך פורסם בגיליון 'השגחה פרטית', שם מובאת גם נקודה נפלאה משיעורו של הרה"צ ר' בעריש שנייבלג שליט"א ב'קו השגחה פרטית', העוסקת באותו נושא עצמו:
"זה כל כך מפעים ומרגש, לראות את הסייעתא דשמיא העוטפת את אלו המחליטים להסתמך רק על הקדוש ברוך הוא. חייבים להבהיר – כלפי שמיא אין שום נפקא מיניה בין מעט כסף להרבה כסף, ושקל אחד כמוהו כמיליון שקלים, וכן להיפך. דווקא משום כך יש התרגשות רבה כששומעים סיפור קטן על משפחה שמצאה טיטולים בארון נידח בבית, בדיוק ברגע שנזקקו לכך, וכל כיוצא בזה.
"באופן כללי, דווקא מי שדחוק יותר בממון זוכה ורואה יותר איך עטופים חייו בהשגחה פרטית בכל רגע ורגע. בדיוק ברגע שבו זקוקים לשקלים בודדים לקניית קטשופ לילדים לארוחת ערב, ופרוטה שחוקה אינה בנמצא – בדיוק ברגע הזה מוצאים את הקטשופ שנקנה לפני כמה חדשים, וממתין בשקט על המדף בארון העליון, מוכן ומזומן לרגע הדחוק הזה.
"המלבי"ם בפירושו בתהילים (מב, ב) מסביר את הפסוק 'אשרי משכיל אל דל': 'המשכיל המתבונן ומעיין בשכלו על ענייני הדל וקורותיו, איך הדל מתקיים בזה העולם, ואיך הדל נשמר מכל הפגעים, יראה בחוש את השגחת ה' על החלשים ועל הנדכאים. כי העשיר והגיבור והעריץ, ניצול בדרך הטבע ע"י עשרו וגבורתו, אך הדל, שחסרים לו כל האמצעים להינצל – כל קיומו הוא רק על ידי השגחת ה' הפרטית עליו', ע"כ תורף דבריו.
"- – – משפחה אחת חיה בדחקות, לאחר שהאם פוטרה מעבודתה. בקשתם לדמי אבטלה לא אושרה, והדבר היה מכה של ממש. כאשר שמע על כך האבא, שהוא אברך יקר מאוד, התחזק מאוד באמונה ובביטחון וגם חיזק את בני ביתו. זה לא היה פשוט, היה לו קשה מאוד להתרומם מעל הקשיים, אך עם כל זה הוא התחזק בכל כוחו: 'לא הם המחליטים כמה כסף אני צריך לקבל, רק הקב"ה מחליט על כך'. לאחר כמה ימים התקבלה ההודעה שהבקשה אושרה.
"אותו אברך מסיים את הסיפור במסר ענק: 'אינני יודע היכן היתה הטעות, בהודעה הראשונה או באחרונה, מה שבטוח הוא שקיבלתי מהשמים רגעים מתוקים, מלאים באמונה ובטחון ובקרבת אלוקים'.
"בימים אלו דואגים רבים לגבי העתיד. יש שמועות שונות על היטלי מיסים על מוצרי חד פעמי ועל משקאות, ועל קיצוצים בכל מיני תחומים, מעבר למה שהורגלנו עד כה. מבחינתנו, המבט על כך צריך להיות כאל מתנה משמים: קיבלנו זכות להיות קרובים אל ה'. לקבל תוספת של אמונה ובטחון. להפסיק להאמין ברשויות, שהרי לא הם הנותנים ולא הם הלוקחים, אלא הקב"ה משפיע שפע רב ונותן לכל אחד את מה שמגיע לו. מעתה, את השפע יקבלו בני ישראל, הבוטחים בה' לבדו, ישירות מצינור נקי וצח, מידו הרחבה הקדושה והמלאה של הקב"ה".
היו לי כמה סיפורים דומים ואפרסם אחד
לפני למעלה מ20 ההדרתי ספר על השולחן ערוך, לילה שלם חיפשתי מראה מקום מסויים בבית הכנסת בו למדתי ששם היה אוצר ספרים ענק [לפני עידן בר אילן ואוצר החכמה] בבית הכנסת הזה לא מצאתי את מבוקשי הלכתי לבית כנסת סמוך ששם גם היה אוצר ספרים גדול ושם כן מצאתי, לפני שהלכתי הביתה ראיתי מכירה של ארון בגדים גדול יד שנייה מאיכות גבוהה מאוד במחיר אפסי, היה לי כבר אז פלאפון והתקשרתי למספר ואמרתי בתא קולי [זה היה ב4 לפנות בוקר] למחרת בעל הארון מצלצל אלי על הארון ואמר לי שהיו מלא שהתקשרו אבל היות ואתה היית ראשון זכית,