בקיץ תשע"ג עבר על עולם התורה גל עכור של שנאת התורה, וממשלת הרשע קיצצה בתקציבי עולם התורה והישיבות באכזריות רבה.
יום אחד נכנסו ובאו אל בית מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל, ראשי ארגון ותיק ונודע להפצת תורה ויהדות, ושחו לו בדאגה רבה כי משרד החינוך הודיע במפתיע, כי כל התקציב אותו הם מקבלים במשך שנים ארוכות, בטל ומבוטל. שקל לא תקבלו יותר, כך הודיעו להם.
וכעת, שחו בדאגה, איננו יודעים האיך נמשיך להתקיים? כל ההכנסות שלנו נשענו על תמיכה זו!
ומרן זצ"ל שומע את הדברים ו…מחייך!
לשמחה מה זו עושה? תמהו עד מאוד, אך פליאתם לא נמשכה זמן רב.
"זה סימן שהמשיח קרוב!" הכריז מרן, ומיד פתח בפניהם את הגמרא בכתובות וקרא בקול רם: "דור שבן דוד בא, קטגוריא בתלמידי חכמים [הרבה מסטינים ומלמדים חובה יעמדו עליהם – רש"י]. כי אמריתיה קמיה דשמואל אמר, צירוף אחר צירוף [גזירות על גזירות – רש"י], שנאמר 'ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער' [כשתשעה החלקים יהיו אבודים ולא נותר כי אם העשירית, אף היא תשוב ותהיה לבער – רש"י]. תני רב יוסף, בזוזי ובזוזי דבזוזי [ שוללים אחר שוללים – רש"י]".
"זה סימן שהמשיח מגיע!" – שב מרן זצ"ל וקרא!
(מתוך חוברת 'לחזות בנועם ה' – ארחות יושר)