מתוך גיליון 'מים חיים'
- היכן הוסיפה התורה עוד פרשה בגלל זנב של בהמה?
- איזו מילה בתורה לפעמים היא שם של אחד השבטים, ולפעמים שם של מקום, ולפעמים שם של פעולה?
- איזו מילה בתורה היא פרי משבעת המינים, שם של אשה ושם של מקום?
- מי נולד ביום שבו התחתנו הוריו?
- מי היה הראשון שקיבל את נגע הצרעת?
- היכן כתוב בתורה את השם 'שמואל'?
- האם היו עוד אנשים בתוך התיבה חוץ מנח בניו ונשותיהם?
- מי היה האבא של בלהה וזלפה (השפחות של רחל ולאה)?
- האם היה ללבן אח או אחות נוספים חוץ מרבקה?
10 האם היו לאהרן הכהן בנות (בתורה כתוב רק בנים: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר)?
11 באיזו מכה שמחו המצרים כשבאה עליהם, ובסוף התאכזבו מאוד?
12 . מהו שמה של אשת לוי (פסוק מפורש בתורה) ?
13 . את הלויים ספרו מגיל בן חודש (פ' במדבר ג', ט״ו), עד איזה גיל ספרו אותם?
14 . לאיזה שם של אחד מבני שבטים הוסיפו את האות י' כנגד עשרת הדברות?
15 . כמה שבטים היו בעבר הירדן?
16 . מי היה כהן, ואבא שלו לא היה כהן?
17 . מי היה כהן שנעשה לוי?
תשובות:
- בפ׳ ויקרא ישנן שתי פרשיות איך להקריב קרבן שלמים מן הצאן, יש פרשה אחת (פרק ג׳ פסוק ו׳-י״א) שמבואר איך להקריב כשב, ויש עוד פרשה (פס׳ י״ב-ט״ז) איך מקריבים עז עם אותם דינים, עי׳ שם. ומפרש רש" י (פס׳ ז׳) למה התורה כתבה פעמיים אותו דבר, כיון שעז אין לו אליה (זנב), אבל כשב יש לו אליה, לכן הוסיפו את הפרשה ללמד שיקריבו גם את האליה (ועי׳ גמרא בכורות ה׳: שכשב נחשב בהמה קדושה יותר משאר הבהמות, וא״א ללמוד ממנו דינים כיון ׳שנתרבה באליה׳, ומפרש רש"י שממנו נותנים יותר למזבח).
- א. שבט דן. ב. ״וירדוף עד דן״ (פ׳ לך לך יד, יד). ג. ״וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי״ (פ׳ לך לך טו-יד).
- תמר, פרי משבעת המינים – ״שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים״ (פ' בשלח טו, כז), שם של אשה – אשתו וכלתו של יהודה (פ' וישב), שם של מקום – ״וגם את האמורי היושב בחצצון תמר״ (פ' לך לך יד, ז).
- קין ותאומתו, וי״א שגם הבל ושתי תאומותיו.
- הנחש הקדמוני, בגלל שדיבר לשון הרע על הקב״ה נצטרע (מדרש תנחומא פ' מצורע אות ב')
- ״ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד״ (פ' מסעי לד, כ).
- כתוב: ״ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה…״ (ז, א) ומפ' הנצי״ב: ״כל ביתך״ – כל עבדיו כדי שיעזרו לו בעבודתו בתיבה ('העמק דבר' שם).
- לבן (רש״י פ' ויצא לא, נ).
- כן, מדכתיב ״אחותינו את היי…״ לשון רבים (פ' חיי שרה כד, ס).
- כתוב בפ' שמיני (י, יב): ״וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר… תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנותיך אתך״, עי' שם, הרי שהיו בנות לאהרן הכהן (ואולי הכוונה לנכדות).
- במכת ארבה, שתחילה שמחו וחשבו שיהיה להם הרבה אוכל, ובסוף שלא נשאר כלום הצטערו (מדרש רבה פ' בא יג, ז).
- כתוב: ״יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים״ (פ' פנחס כו, נט) וכתב בדעת זקנים: ״אותה״ הוא שם אשת לוי.
- כל החיים. וראיה לכך, שיש דרשה מיוחדת שאהרן הכהן לא היה בתוך פקודת הלויים (עי' רש״י שם ג', ל״ט), והלא אהרן הכהן היה אז מעל גיל שמונים, ואע"פ לולא הדרשה הוא בכלל (ספר 'טעמא דקרא').
- אחד מבני גד נקרא ״צפון״ (פ' פנחס כו, טו), ובמקום אחר נקרא ״צפיון״ משום שמשה רבינו שקיבל את עשרת הדברות צפון בחלקו (בעל הטורים שם).
- שני שבטים שלמים ושני חצאי שבטים: א. בני גד ובני ראובן – שבטים שלמים. ב. חצי שבט המנשה. ג. חצי שבט לוי, שהרי היו ג' ערי מקלט בעבר הירדן, וג' ערי מקלט בארץ ישראל, והם היו ערי הלויים.
- אהרן הכהן היה כהן, אבל עמרם אביו לא היה כהן.
- משה רבינו, בשבעת ימי המילואים שימש כדין כהן (זבחים קא: לשיטה א', עי' שם), ואח״כ חזר להיות דין לוי בלבד (עי' תמיד כו. שמשה רבינו היה שומר את המקדש מדין עבודת הלויים).
מה עם 48 ערי הלויים שבעבר הירדן המערבי?
?