מה עושים כשנופלת תענית יארצייט בשבת? │ האם יש עניין להתענות ביום שמת בו רבו המובהק? │ ומה הדין במקרה שחלה תענית חובה בתוך הימים שקיבל על עצמו לצום?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ח סעיפים ט' – י"ב]
תענית יארצייט בשבת ובימים שאין בהם תחנון
כותב השולחן ערוך, אדם שיצא לו יום מיתת אביו בשבת או בראש חודש, לא יתענה באותו יום, אלא יידחה את התענית למחר, אבל הרמ"א פוסק, שלא נוהגים לדחות את התענית למחר, אלא באופן כזה לא מתענים בכלל, ומוסיף המשנה ברורה, שידליק נר ויאמר קדיש באותו היום, וכן יארצייט שחל בשאר ימים שלא אומרים בהם תחנון, הדין הוא, שלא דוחים את התענית של היארצייט למחרת, אלא לא מתענים בכלל.
תענית ביום שמת בו רבו המובהק
טוב שאדם יתענה ביום שמת בו רבו מובהק, כיוון שחייב בכבודו של רבו מובהק, יותר מכבוד אביו.
שכח לקיים נדרו ללכת לקברי צדיקים
אדם שנדר ללכת לקברי צדיקים שבמקום מסוים, והתעכב הרבה ימים, ואחר כך קרה שהזכירו לו ללכת לשם, מקיים את נדרו בהליכה זו, והחידוש בזה הוא משום שהיינו חושבים לומר, שבזה שהוא הולך עכשיו לאותם קברי צדיקים, הוא לא מקיים את נדרו, כיוון שהוא הולך בגלל שהזכירו לו ללכת לשם, והוא לא הולך מרצונו לשם, על זה מחדש השולחן ערוך, שלא, ומכיוון שהנדר שלו היה רק ללכת לאותם קברי צדיקים, הוא קיים את הדבר, ובאמת אם נדר להוציא כסף מכיסו לצורך הליכה זו, אז באופן שהזכירו לו ללכת למקום פלוני, הוא לא קיים את הנדר, משום שהוא לא הוציא כסף לטרוח על ההליכה הזאת, אבל בענייננו, אם הוא לא נדר להוציא כסף לצורך ההליכה, אלא הוא רק נדר ללכת למקום פלוני, אף על פי שהזכירו לו ללכת לשם, הוא יוצא ידי חובתו.
תענית חובה בתוך הימים שקיבל על עצמו לצום
אדם שנדר לצום כמה ימים רצופים אחד אחרי השני, ובאותם ימים אירע תענית חובה שגם כך הוא צריך לצום אותה, הדין הוא, שאותה תענית עולה לו למניין הימים שהוא התחייב לצום בהם, וכל זה אמור דווקא בתענית חובה שהיא לא על ידי נדר, אבל אם אדם נדר שתי נדרים על תעניות, נדר אחד על שני וחמישי, ונדר אחד על צום של ארבעים יום, הנדר על שני וחמישי לא עולה לו לחשבון של הארבעים ימים, משום שיש כאן שתי נדרים שונים, אבל אדם שנדר על ארבעים יום מסוימים, אז ודאי שאפילו אם היה בהם כמה תעניות, זה עולה לו, ואפילו תענית שהוא קיבל על עצמו בתורת נדר, עולה לו לחשבון.
תענית יארצייט בתוך תענית של י' ימי תשובה
אדם שרגיל להתענות בעשרת ימי תשובה, ואירע יום שמת בו אביו בין ראש השנה ליום הכיפורים, אינו צריך להוסיף ולהתענות חמשה ימים לפני ראש השנה כדי להשלים את אותו יום של תענית, וזה בדיוק כמו צום גדליה ויום הכיפורים שהם חובה, ובכל זאת הם עולים בתוך העשרה ימים, ואם יום שמת בו אביו הוא לפני ראש השנה בימי הסליחות, צריך להתענות ד' ימים חוץ מהיום ההוא, כיוון שבאותו יום הוא גם ככה צריך לצום.
הנהגת האדם ביום התענית
אדם השרוי בתענית, בין אם מתענה על צרתו או על חלומו, ובין אם היה מתענה עם הציבור על הצרות, לא ינהג עינוגים בעצמו, ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב, אלא דואג ואונן, כעניין שנאמר 'מה יתאונן אדם חי', וישמור את עצמו מן הכעס, ואם יש לו משא ומתן, יעשה אותו באמונה ובנחת ביותר, כדי שלא יבוא לכלל כעס.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א