כתב הגה"צ אברהם גניחובסקי זצ"ל (ויאמר הנני עמ' 408): סיפר נהג מונית על החזו"א: תייר מחו"ל לקח אותי מת"א לב"ב, כאשר הגענו אמר לי – בא ותראה פני צדיק. עמדתי בצידי החדר, והתייר ביקש ברכתו ועצתו. אח"כ הציע לו התייר כסף רב, אמר לו החזון איש: אינני לוקח כסף. הנהג עמד בצד והביט, ואמר לעצמו: מהיום איני נוסע בשבת…
נזכרתי במה שמסופר על ר' ישעי'לה מקרעסטיר זצ"ל, כמובא בספר 'בתי אבות' (עמ' קפט): נכנס לרבינו חסיד א', ועמד אז לידו איש אחד חפשי שגם הוא רצה להכנס לרבנו. תוך כדי עמידתם שאל אותו החופשי: איך הסדר בפנים אצל הרבי? הוא ענה לו שתיכף יכנסו יחד כמה אנשים והוא יכנס יחד עמם, ויראה איך נוהגים הם ויעשה גם הוא כמוהם.
כאשר נכנסו לחדרו של רבנו, השתומם הלה מאוד בראותו את המראה הנשגב הזה, שרבנו מאזין ושומע ושואל בפרטי פרטות על הכל, ושהחסידים משאירים כסף על השולחן ואילו רבנו לא נוגע בכסף והוא נשאר על השולחן כהפקר.
בין האנשים האלו שהיו אז בחדר רבינו, ניגש אחד לרבינו עם פתקא בידו, והנה רואה החפשי שרבנו לוקח את כל הכסף שמונח על השולחן ומוסרו לאיש שהגיש לו את הפתקא. ועכשיו גדלה השתוממותו שבעתיים והתפלא מאוד על זה, ושאל את החסיד למה נתן רבנו לאיש הזה את כל הכסף? והוא השיב לו, שהאיש הזה הוא עני ואביון ורבנו נותן לו את הכסף כצדקה.
"מה אתה מספר?" אמר הלה, "מעודי עוד לא ראיתי שאדם יתן כסף כה רב לצדקה לאדם אחד! שמע מה שאומר לך. פה יש לי עמי רק סכום קטן שהבאתי עבור רבנו, אבל יש לי עמי סכום גדול אשר הכנתי לקנות בו מספוא לצורך בעלי החיים אשר באחוזה שלי, ואני אמסור גם את הסכום הזה לרבנו כדי שיחלק את זה לצדקה למי שירצה, והשם יעזור לי שיהיה לי כסף אחר לצורך קניית מספוא". ואמנם כך עשה, ומסר את כל כספו לרבנו שיחלק אותו לצדקה.
בשבוע האחרון באייר תש"פ התפרסם ב'המודיע' ע"י הר"ר יעקב רייניץ על אחד שיש לו חנות של פיצה, ותרם לכבוד ההילולא של הצדיק ר' ישעיל'ה כמה וכמה מגשים ושלח למשפחות של אלמנות ויתומים, ועל ידו תרמו עוד ועוד לזה. הדבר נודע לאחד חילוני מת"א, והתקשר לתרום 150 מגשי פיצה לחלוקה…
רואים עד כמה פעולה טובה של יהודי שומר תומ"צ מעוררת יהודים רחוקים לעשיית מצוות ומעש"ט.
(ביטאון 'אספקלריא', בתוך מאמר מאת הרב אברהם מרדכי יוסף מרקסון)