מה ההבדל בין צום תשעה באב לבין שאר הצומות ?

י' ניסן תשפ"א-סימן תקס"ח- סעיף ו'- סעיף ז'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם עשיית מלאכה מותרת בתענית יחיד?מתי נוהגים מנהגי יארצייט באדר שבשנה מעוברת? ולפי איזה יום נקבעת התענית על מיתת אביו האם לפי יום המיתה או לפי יום הקבורה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקס"ח סעיפים ו' – ח']

ההבדל שבין תענית תשעה באב לשאר תעניות

תשעה באב חמור מתענית ציבור בשני דברים: א. איסור מלאכה. ב. להפסיק מבעוד יום, היינו להתחיל את הצום כבר מבעוד יום. אבל בשאר תעניות ציבור, מותר לעשות מלאכה, וגם התענית מתחילה רק מתחילת היום ולא מהלילה, ומה שמדגיש השולחן ערוך, 'אין תענית ציבור בבל לאסר במלאכה ולהפסיק מבעוד יום אלא תשעה באב בלבד' המשנה ברורה שולח לקמן סימן תקע"ה סעיף י', שם כתוב, שבארץ ישראל שיש להם נשיא שגוזר עליהם תענית, התענית מתחילה כבר מבעוד יום כמו ביום הכיפורים, וזה מה שמדגיש השולחן ערוך בדבריו, שבארץ ישראל שיש להם נשיא, כל תענית ציבור שווה לתשעה באב, שמתחילים לצום כבר מבעוד יום, אבל כפי הנראה, הדין הזה לא נוגע לתעניות שלנו בארץ ישראל, שבתעניות שלנו גם בארץ ישראל, הדין הוא, שהם מותרים במלאכה, ומתחילים לצום בהם רק מתחילת היום ולא מהלילה.

מהותו של תענית יחיד

יחיד שקיבל עליו תענית, הדין הוא, שהוא מותר בעשיית מלאכה, וגם אינו צריך להתחיל ולהתענות מבעוד יום, אלא רק מתחילת היום, וגם אם הוא קיבל על עצמו תענית כתענית ציבור, הרי גם תענית ציבור מותר, ודן המשנה ברורה, באופן שאדם עומד בארץ ישראל, וקיבל על עצמו תענית סתם, האם חוששים שמא תענית ציבור קיבל עליו וצריך להפסיק מבעוד יום ואסור במלאכה, או לא, ואומר המשנה ברורה, שאולי היום שלא מצוי להתענות תעניות ציבור המבוארים לקמן בסימן תקע"ה, אז מסתמא כוונתו על סתם תענית גם למי שעומד בארץ ישראל, ובכל זאת, אף על פי שיחיד שקיבל על עצמו תענית, לא חוששים שמא קיבל על עצמו תענית ציבור, והדין הוא, שהוא מותר באכילה בלילה ובעשיית מלאכה במשך התענית, בכל זאת, לכתחילה, יותר טוב שהיחיד יאמר בתחילת התענית, 'הריני בתענית יחיד לפניך מחר'.

מת אביו בחודש אדר רגיל והיארצייט בשנה מעוברת

אדם שמתו אביו או אמו בחודש אדר בשנה פשוטה, והשנה של היארצייט היא שנה מעוברת, השאלה היא מתי הוא יעשה את היארצייט, האם יתענה באדר ראשון או באדר שני ? אומר השולחן ערוך, שיתענה באדר שני שהוא אדר היותר אמיתי, ויש אומרים, שיתענה באדר הראשון שהוא העיקר, ומבאר המשנה ברורה, שיש בזה טעם נוסף של, 'אין מעבירין על המצוות' ומכיוון שהוא יכול להתענות באדר הראשון, שיתענה, והמנהג הוא להתענות בראשון, אבל יש מחמירים להתענות בשניהם, ואומר המגן אברהם, שאם קיבל על עצמו בנדר להתענות ביום שמתו בו אביו או רבו, מחויב להתענות בשניהם, שכך הוא העיקר לדינא, כשיטת היש מחמירים להתענות בשניהם, אבל אם לא קיבל על עצמו בפירוש להתענות ביום שמתו בו אביו או רבו, אלא רק מצד המנהג, בזה צריך להתנהג כמו שנהג בפעם הראשונה, ובפעם הראשונה, נכון שיתענה בשניהם, אבל קדיש יאמר פעם אחת.

מת אביו בא' אדר שני והיארצייט בשנה פשוטה

אם אביו או אמו מתו בשנה מעוברת באדר שני, לכל השיטות, אם אירע יום המיתה בשנה מעוברת באדר השני, נוהגים להתענות בשני, ואם מת אביו ביום ראשון בראש חודש של אדר שני, לשנה הבאה בשנה פשוטה, יתענה ביום א' של ראש חודש אדר ולא בכ"ט בו, כי לעולם אדר של שנה פשוטה עומד תחת אדר שני של שנה מעוברת, ולכן צריך לנהוג מנהגי יארצייט בתחילת החודש, ולא בסופו.

 

מת אביו בל' כסלו והיארצייט בשנה שחשוון חסר

אדם שמת אביו ביום ראשון של ראש חודש כסלו, דהיינו, ל' כסלו, ובשנה הבאה היה חשון חסר, וראש חודש כסלו הוא רק יום אחד, השאלה היא מתי יתענה וינהג מנהגי יארצייט, האם בסוף חודש חשוון שהוא יום א' לפני ראש חודש כסלו, או בתחילת חודש כסלו.

תענית ביום מיתת אביו ולא ביום קבורה

תענית על מיתת אביו, היא רק ביום מיתת אביו ולא ביום קבורה, ולכן, אם מת אביו בג' לחודש בחודש מסוים, צריך להתענות בשנה הבאה בג' לחודש זה אפילו שזה לא אותו יום של ימות השבוע, ויש נידון, באופן שהקבורה הייתה כמה ימים לאחר יום המיתה, מתי קובעים את היארצייט בשנה הראשונה, האם ביום הקבורה או ביום המיתה, אבל בשאר השנים, לפי כל השיטות יקבע ביום המיתה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן