יום רביעי כ"ה באלול תשע"ט
שלוש סדרות של הפטרות באחת עשרה השבתות שבין שבעה עשר בתמוז ליום הכיפורים
בשלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לצום תשעה באב, קוראים שלוש הפטרות של נבואת פורענות: 'דברי ירמיהו', 'שמעו דבר ה'', ו'חזון ישעיהו'.
בשבע השבתות שבין צום תשעה באב לראש השנה, קוראים שבע הפטרות של נבואת נחמה: 'נחמו', 'ותאמר ציון', 'עניה סוערה', 'אנכי אנכי הוא מנחמכם', 'רני עקרה', 'קומי אורי', ו'שוש אשיש'.
ובין ראש השנה ליום הכיפורים, קוראים שתי הפטרות של נבואה המעוררת לתשובה: 'דרשו ה' בהמצאו', בצום גדליה; ו'שובה ישראל', בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
והפטרת שובה ישראל, היא בסוף ספר הושע, המסתיים במילים "ופושעים יכשלו בם", והכוונה לפושעי ישראל; ומכיון שבין בקריאת התורה ובין בהפטרה אין לסיים בדבר שהוא רע לישראל – מוסיפים פסוקים מִסֵפֶר אחר שב'תרי עשר'. וראה להלן.
[שו"ע תכח, ח, ומשנ"ב כב-כג; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
אֵילו פסוקים מוסיפים לאחר קריאת הפטרת 'שובה ישראל'?
כאמוּר, לאחר הפטרת 'שובה ישראל', מוסיפים פסוקים מִסֵפֶר אחר שב'תרי עשר'. וישנם מנהגים רבים בדבר: א. שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה, המתחילים במילים "מי א־ל כמוך".
ב. שבעה עשר פסוקים מספר יואל, המתחילים במילים "וה' נתן קולו"; או רק שלושה עשר מתוכם, מהמילים "תקעו שופר".
ג. הן את פסוקי מיכה והן את פסוקי יואל הנ"ל, כאשר בנוגע לפסוקי יואל – שונים המנהגים, כנ"ל. ויש אומרים שיקדימו את פסוקי מיכה, אך יש אומרם שיקדימו את פסוקי יואל, משום שצריך לקרוא פסוקים כסדרם שבמקרא. ויש אומרים שבקריאה מתוך קלף, יקדימו את פסוקי יואל, ואילו בקריאה מספר מודפס אין חובה לקרוא פסוקים כסדרם.
ד. כאשר קוראים בשבת זו פרשת וילך, מוסיפים את פסוקי מיכה, שיש בהם מעניינהּ; וכשקורים פרשת האזינו, מוסיפים את פסוקי יואל, שיש בהם מעניינהּ. וראה עוד במקורות.
[שו"ע תכח, ח, ומשנ"ב כג; ביאורים ומוספים דרשו, 16]
נזיפתו של רבי אליעזר באדם שקרא הפטרה יצרה מנהגים שונים הנמשכים עד לימינו אנו
מנהג בני אשכנז, לקרוא בפרשת אחרי מות את הפטרת 'הלא כבני כושיים', ובפרשת קדושים את הפטרת 'התשפוט'. ומנהג בני ספרד להיפך. ויש מבני אשכנז שבירושלים, שנהגו שלא לקרוא את הפטרת התשפוט, והם קוראים בשתי השבתות את הפטרת הלא כבני כושיים.
ובשנה שבה אחרי מות וקדושים נקראות יחד – למרות שבדרך כלל קוראים בשבת כזו את ההפטרה של הפרשה השנייה – לכל הדעות קוראים את הפטרת הלא כבני כושיים. וכן בשנה שהן נקראות בנפרד, ובשבת פרשת אחרי מות חל ערב ראש חודש, ולא קראו בה את הפטרת הלא כבני כושיים – קוראים אותה בפרשת קדושים.
הסיבה להימנעות מקריאת הפטרת התשפוט – שהיא עוסקת בתועבות שנעשו בירושלים, ובגמרא מובא מעשה ברבי אליעזר שנזף קשות באדם שקרא בפניו הפטרה העוסקת בתועבות שנעשו בירושלים; ולמרות שאין הלכה כרבי אליעזר, משתדלים להימנע מכך במידת האפשר.
[שו"ע תכח, ח, ומשנ"ב כו; ביאורים ומוספים דרשו, ביאורים ומוספים דרשו, 18]