נעסוק בנושא: תורה ותפילה בסמוך למת
יום רביעי יח טבת תשעו
היכן אסור לקיים מצוות בגלוי?
אסור לברך, ללמוד ולהתפלל, בטווח של ארבע־אמות (1.92-2.31 מטרים, לשיטות השונות) מִמֵּת, או מִקֶּבֶר, וכן לעמוד שם עם ציצית שאינה מכוסה, או תפילין שאינן מכוסות, מפני שהמקיים שם מצוות בגלוי נראה כ'לועג לרש', דהיינו למת שאינו יכול עוד לקיים את המצוות; ונחלקו הפוסקים בנוגע למת או לקבר הנמצאים בתוך חדר, אם כל החדר נחשב כארבע־אמות. ואף ברכות הברק והרעם - שאם אינו מברכן מיד מפסיד את הברכה - אין לברך בסמוך למת או לקבר. ומי שקרא קריאת־שמע בסמוך למת או לקבר, עליו לשוב ולקרוא, אולם אם בֵּרך ברכה כלשהי - לא ישוב ויברך. [סעיף ז וס"ק טו-יז; ביאורים ומוספים דרשו, 30 ו־31]
מדוע מותר להתפלל בסמוך לקבר רשב"י במירון?
כאמור, אסור לברך ולהתפלל בסמוך לְמֵת או לְקֶבֶר, אולם מותר לומר שם תפילות לעילוי נשמת המת ולכבודו, וכן דברי־תורה השזורים בהספדים הנאמרים לכבודו; וכן מותר לומר תחינות בסמוך לקברי צדיקים. ואמירת תהלים לאחר הפטירה כדי להציל את המת מן המזיקים כנהוג - נחלקו הפוסקים אם מותרת בסמוך למת. ומותר לומר 'תפילת הדרך' בסמוך למת, כיון שיש בתפילה זו - שהדרך תעבור בשלום - תועלת גם למת; ויש שחולק על כך. ומותר להרהר בדברי־תורה בסמוך למת. ואם המת קבור במערה אין כל איסור בלימוד ובתפילה בסמוך למערה, וכנהוג מקדמת דנא בקבר רשב"י במירון וכיוצא בו. [ביאורים ומוספים דרשו, 29, 30 ו־32]
האם חלים דיני אנינות בשבת וביום טוב?
כפי שלמדנו אתמול, האונן פטור מכל מצוות עשה, אולם בשבת אין פטוּר זה קיים, אלא אם מסיבה כלשהי הוא טרוד בצורכי המת, הלויָתו וקבורתו. וביום־טוב - אם קוברים את המת ביום־טוב (באמצעות גוי), חלים דיני האנינות כביום חול; וביום־טוב שני בחו"ל - אם קיימת אפשרות לקבור את המת, אף אם אין כוונה לעשות זאת, חלים דיני האנינות כביום חול. במה דברים אמורים, ביום, אבל בליל יום־טוב אין חלים דיני האנינות (אלא אם כן קוברים את המת בלילה). ונחלקו הפוסקים אם אונן שלא חלו עליו דיני האנינות בשבת או ביום־טוב מותר בלימוד תורה. [סעיף ב וס"ק ט ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 23 ו־27]