מעשה נפלא הגיע לשולחנה של המערכת, אותו סיפר הגאון רבי שמחה חיים במברגר שליט"א, מגיד שיעור ב'דף ובעמוד היומי' במנצ'סטר שבאנגליה.
הרב במברגר שליט"א מוסר שיעור ב'דף היומי' כבר יובל שנים, וכעת החל למסור גם 'עמוד היומי' וסיים עם תלמידיו את מסכת ברכות, רק כדי להתחיל מיד את מסכת שבת ובעז"ה לסיים אותה ואת כל המסכתות האחרות שבש"ס.
בנו של הרב שליט"א, הרה"ג ר' ברוך מאיר במברגר, הוא רכז 'דרשו' במנצ'סטר, והוא זה שהביא לידיעתנו את המעשה הנפלא.
את סעודת הסיום של מסכת ברכות, הם ערכו בליל שישי ו' אדר א', יום היארצייט ה-100 של זקנו של הרב, רבה של העיר שֶׁנְלַנְקֶה שבפרוסיה, כיום חלק משטחה של פולין.
בעקבות כך, סיפר המגיד שיעור סיפור נפלא הקשור הן לסיום המסכת והן לבעל ההילולא, וכך הוא מספר:
באחת הפעמים פתחתי מסכת ברכות מהש"ס של סבא
"סבא זצ"ל, היה מרבני אותה התקופה, הוא חיבר ספרים רבים, והיה עסוק רבות בצרכי ציבור. לאחר פטירתו ירשו שני בניו, אבי מורי שליט"א ואחיו, את ספריו של הסבא. הם התחלקו בספרים חצי חצי, וכך זכיתי לגדול בבית שבו היו ספרים רבים מהירושה שנותרה מהסבא הגדול, ובכללם גם הש"ס שהיה לו.
"באחת הפעמים פתחתי מסכת ברכות מהש"ס של סבא, היה זה ש"ס וילנא עתיק יומין, שהדפים שלו כבר התפוררו בקלות ברגע שנגעו בהם. היו צריכים לדפדף בו בזהירות רבה מאוד כדי שלא ייקרע. והנה אני רואה שבעמוד הראשון של מסכת ברכות, לפני דף השער המיתולוגי של ש"ס וילנא, מופיע בכתב ידו של סבא מעין מכתב שכתב, ספק לעצמו – ספק לדורות הבאים אחריו.
"בדבריו מצטט סבא מה שכתוב בפתחי תשובה, בסימן קנ"ו, שמי שלומד שני דפים בכל יום, יגמור את הש"ס כולו בתוך פחות מחמש שנים, והכוונה שם בפשטות שילמד גם את המשניות של סדר זרעים וסדר טהרות, שעליהן אין ש"ס בבלי, ולכן הלימוד יימשך קרוב לחמש שנים.
"את המכתב הזה כתב סבא בתאריך י"א מנחם אב, תרע"ט, קצת יותר מארבע שנים לפני שהחל הלימוד במחזור הראשון של 'הדף היומי', כשהרעיון הזה של 'הדף היומי' עוד לא היה קיים בכלל.
"בדבריו כתב הסבא שהוא מתכנן בעזרת ה' בלי נדר ללמוד מדי יום שני דפים, כדי לסיים את הש"ס בעז"ה בתוך פחות מחמש שנים. לאחר מכן הוא מוסיף כמה תפילות ובקשות, "לא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם", ועוד כהנה וכהנה באריכות גדולה.
"ונאמר אמן. הלוואי שתקוים בנו תפילתו של הסבא…
"זה היה מאוד יפה למצוא כזאת דרישת שלום מהסבא, אבל לא היה לנו שמץ של מושג אם סבא זצ"ל אכן הצליח לעמוד בקבלה הטובה הזאת, והסברא היתה שכנראה הוא לא הצליח, כי הוא היה איש מאוד מאוד עסוק בצרכי ציבור.
"כך למשל, על כתפיו היתה מוטלת המלאכה של השגחה על המצות לפסח לכל רחבי אירופה. בעיר שנלנקה בה כיהן כרב, היו תשע מאפיות של מצות, והוא דיבר על לב הבעלים שלהן, שיאחדו את כל המאפיות למאפייה אחת ענקית, שפעלה יום ולילה במשמרות, וכך היה יותר קל להשגיח על כשרות המצות בצורה מסודרת, ואכן כך היה הוא עמל על כך בעמל ויגיעה רבה מאוד, כדי לספק מצות כשרות לכל רחבי אירופה, וזאת רק אחת מהשליחויות שנטל על עצמו לטובת הכלל.
הוא עשה חשבון מתאריך י"א אב תרע"ט
"לימים החליט אבי מורי, הגאון רבי יצחק דב שליט"א, נשיא הקהילה בבלגיה ומקים עולה של תורה שם, לבדוק היכן החזיק אביו בש"ס ביום פטירתו. הוא עשה חשבון מתאריך י"א אב תרע"ט – היום בו כתב סבא את המכתב הזה, ועד ו' אדר א' תרפ"ד, יום פטירתו, ספר כמה ימים זה יוצא בלוח שנה של אותן שנים, ולאחר מכן חישב את דפי הש"ס עוד מסכתא ועוד מסכתא, עד שהגיע למסקנה שביום פטירתו החזיק סבא במסכת עבודה זרה דף י"ז.
"למעשה, סבי נסע ביום פטירתו ברכבת משנלנקה לפרנקפורט, שם הוא התכונן להשתתף בחתונה של דודתי, אלא שהוא נפטר מיד עם בואו לפרנקפורט, יום לפני המועד שבו היתה אמורה החתונה להתקיים.
"שנים רבות אחרי, כשהגיע מועד החתונה שלי, באדר תשכ"ח, אבי מורי החליט שהוא רוצה לומר בחתונה פלפול על הדף האחרון שאביו למד בימי חייו, עבודה זרה דף יז.
"הוא פתח את מסכת עבודה זרה בש"ס של סבא, דפדף לדף י"ז ו… מצא שם פתק קטן עליו היה כתוב שרלנקה9:27 – פרנקפורט 12:34. לאחר מחשבה הוא הבין שזה בעצם פתק עם מועד היציאה של הרכבת מהעיר שנלנקה ומועד ההגעה שלה לעיר פרנקפורט. את הפתק הזה שעליו רשם סבא את הפרטים שהיה צריך לזכור בשביל הנסיעה לחתונה בפרנקפורט, הוא הכניס בגמרא איפה שלמד, אולי כדי שישמש לו כמו סמניה…
"עבורנו היתה זאת דרישת שלום מרגשת מאוד, מהסבא המנוח זצ"ל.
"אבל המסר העיקרי שאני רוצה לקחת מהסיפור הזה, הוא כח ההתמדה והדבקות בהחלטה. עוד לא המציאו אז את 'הדף היומי', לא היה דבר כזה. סביר להניח שמספר האנשים שלמדו אז מסכת 'עבודה זרה' היה נמוך מאוד, הוא היה לבד בכל העיר בעניין הזה, ובכל זאת הוא הצליח להחזיק מעמד בהחלטה שלו במשך שנים, ללמוד עוד שני דפים ועוד שני דפים, יום יום, למרות שהיו לו את כל הסיבות והתירוצים בעולם להימנע מכך, כרב קהילה, מחבר ספרים, מספק מצות לכל אירופה. כל התירוצים שבעולם היו לו, אבל הוא לא ויתר, בעקשנות מופלאה המשיך עוד ועוד, והשאיר לנו לדורות את הנכס המופלא הזה – דוגמה ומופת לקבלת החלטה ועמידה בה לאורך זמן".