ישנה תופעה מדהימה, שאנחנו רואים במשפחה, שילדי ישראל מכירים לו טובה בצורה מופלאה, שמפתיע אותנו בכל פעם מחדש. כבר סיפרתי לקוראי 'לקראת שבת', על היוזמה הפרטית של איזו מורה בכיתות נמוכות, שהחליטה ליזום פרויקט שילדי ישראל יאמרו תהילים ויקראו משניות לעילוי נשמתו של אבא זצ"ל, במיוחד ביום הפורים.
אנחנו הופתענו מעצם היוזמה המיוחד של מישהו שלא קשור למשפחה ושלא הכירה את אבא בכלל, אלא רק נהנתה מאוד מהתרומה של הקלטות והדיסקים שלו לתלמידות שלה, ובשל כך החליטה להרים פרויקט לעילוי נשמתו.
אבל לאחר מעשה התברר לנו שגם היא עצמה הופתעה עד מאוד. היא חשבה שתצליח לגייס בערך אלף ילדים, שזה מאוד יפה לפרויקט שכל הפרסום שלו מגיע מה'מכתבים למערכת' של 'יתד נאמן'.
אבל בפועל נרשמו למעלה מ-15 אלף ילדים!!!
זה פשוט מדהים, וזה מראה שילדי ישראל באמת הרגישו שהאיש הזה אוהב אותם ומשפיע עליהם תורה ויראת שמים בתמימות טהורה שאין כדוגמתה!
זה מזכיר לי סיפור מצחיק ששמעתי מאבא בכמה הזדמנויות, על היום הראשון שלו בחיידר 'המסורה' לפני עשרות שנים.
אבא הגיע מאמריקה זמן קצר קודם לכן. הוא היה צעיר אמריקאי לכל דבר. כמובן יהודי חרדי, בן תורה וירא שמים, אבל הסגנון שלו היה אמריקאי קלאסי, ולא האמריקאים של 'בורו פארק' ו'לייקווד', אלא סגנון הרבה יותר שונה, שלא מכיר כ"כ ניואנסים חברתיים שמתנהגים בארץ ושל קוד התנהגות חרדי קלאסי. הוא בא עם היראת שמים שלו ועשה מה שמצא לנכון בלי להתבייש ובלי להתבלבל מאף אחד.
אני לא יודע איך קרה הנס, אבל הנהלת חיידר 'המסורה' החליטה לקבל את האברך האמריקאי הזה כמלמד, למרות הכל, ואולי דווקא בגלל זה.
הוא הגיע לחיידר ביום הראשון של שנת הלימודים. התוכנית היתה שהוא ישב יחד עם המלמד הוותיק, שהיה יהודי נכבד ונשוא פנים מחנך מהדור הישן עם נכבדות ומסירות עצומה לתלמידים. במעמד קבלת הפנים לתלמידים ישבו כל התלמידים עם ההורים שלהם באולם אחד, שני המלמדים, הרבה הוותיק ואבא זצ"ל היו צריכים לשאת דברים, ולאחר מכן היו עושים מיון ומחליטים מי מהתלמידים יילך לכתה של הרבה המבוגר ומי מהתלמידים ילך לכתה של 'רבי אלתר'.
המלמד הראשון פתח בדברים, דיבר על החשיבות של ההוראה הנכונה של האלף בית לתלמידים ועוד, ואילו אבא שלי, כשהגיע תורו, שלף את הגיטרה מהנרתיק שלה, והתחיל לשיר לילדים כמה שירים.
כשבאו למיין את הילדים קרה דבר פלא, כל הילדים רצו והתקבצו סביב אבא, וכל ההורים סימנו להם מרחוק "לא לא" וניסו לדחוק אותם שיילכו דווקא לרבה השני, ומבחינתם בצדק רב. מלמד עתיר ניסיון עם התנהגות נורמלית, מול מלמד חדש שבא לחיידר עם אופניים ומנגן בגיטרה…
פגשתי אדם שהוסיף לי עוד פרט שמשלים את הסיפור: "אני הייתי אחד ההורים באותו מעמד", הוא הודה, "ואני נחרדתי לשמוע שהבן שלי הולך ללמוד אצל 'רבי אלתר'. החלטנו אני ורעייתי שלמחרת אנחנו באים שנינו למנהל, דופקים על השולחן ודורשים בתוקף שיעבירו את הבן שלנו לכתה של המלמד הנורמלי…
"ואכן, הגענו לחיידר עם הילד, ובדיוק אז אבא שלך עבר שם. הילד שחרר את ידו מידינו, ופתח בריצה כזאת אל אבא שלך, עם כזאת התלהבות, שהותירה אותנו עם פה פתוח. אמרנו לעצמנו שאם הקב"ה סובב את זה כך שהרבי החדש יעבור בדיוק רגע לפני שאנחנו נכנסים למנהל, והילד שלנו רץ אליו בכזאת שמחה, זה סימן משמים שכנראה הוא צריך להיות הרבי שלו, ואנחנו לא צריכים להתערב…
"האמן לי שהקב"ה ידע מה הוא עושה, התרומה שאבא שלך תרם לחינוך שלו ולאישיות שלו, היתה עצומה וכל יום מחדש הודינו לה' שנתן לו כזה מלמד מיוחד".