עמוד היומי עם גישמאק: צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן; שאר מינין, במינן – פוטרין, שלא במינן – אין פוטרין.
בגמרא הובאה דעת תנא דבי רבי ישמעאל, שסובר שכל מקום שנאמר בתורה 'בגד', אין הכוונה אלא לבגד הארוג מצמר או פשתים, ורק במקום שריבה הכתוב שאר בגדים, אף הם בכלל. וביאר רבי נחמן בר יצחק שלפי דעת רבי ישמעאל אין חיוב מהתורה ליתן ציצית בבגד שאינו עשוי מצמר או מפשתים. אך דעת רבא שכל המינים חייבים בציצית מדאורייתא, ולומדים זאת מריבוי הכתוב 'הכנף', ודנו הפוסקים לענין חיוב ציצית בטלית העשויה מניילון או פוליאסטר, וכמו שיבואר.
כתב בשו"ע (או"ח סי' י ס"ד), שטלית של עור פטורה מן הציצית. ובטעם הדבר כתב הלבוש (שם ס"ד), שנאמר (במדבר טו לח) 'על כנפי בגדיהם', ואין נקרא בגד אלא שנארג. והביאוהו בשו"ע הרב (שם ס"ז) ובפרי מגדים (משב"ז סק"ה). ולכן אפילו לדעת הסוברים (רמ"א שם סי' ט ס"א) כדעת רבא, שכל המינים חייבים בציצית מדאורייתא, טלית של עור פטורה מן הציצית.
ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' א) נשאל, בדבר אלו שבימות הקיץ החמים קשה ללבוש בהם טלית של צמר, אם יכולים לקיים מצות ציצית במיני בגדים שנתחדשו בשנים האחרונות, כגון ניילון וכיוצא בהם. והשיב שבגדים אלו פטורים מן הציצית, כיון שדינם כטלית של עור שפטורה מן הציצית, ואף לדעת רבא שנתרבו גם שאר מינים להתחייב בציצית, מכל מקום לא נתרבו מ'הכנף' אלא מינים שנעשים מחוטים כמו בגדים מצמר ופשתים, ולא בגדים מעורות שאינם בדומה להם. ופשוט שאף אם עשה מהעור רצועות דקות כעין חוטים וארגם ועשה מהם בגד, דינם כדין בגד של עור שפטור מן הציצית, שאין לזה חשיבות של אריגה כיון ששייך לעשות ממנו בגד גם בלי האריגה. והוא הדין למינים אלו כגון ניילון וכדומה, שאף מהם אין צריך לעשות חוטים כדי שיוכלו לעשות מהם בגד ואפשר לעשות מהם בגד בלי חוטים ואריגה, ולכן גם אם עשה מהם חוטים וארגם אין לאריגה זו חשיבות של אריגה, ואינם בכלל בגד, והם פטורים מן הציצית. וכל שכן לדעת הסוברים ששאר מינים הוא רק מדרבנן, שלא חייבו אלא במינים שדומים לצמר ופשתים שמוכרחים לטויה ואריגה, והראיה שבעור לא חייבו בציצית אפילו מדרבנן.
וכתב, שאף של פי שיש קצת מקום לחלק בין בגדי עור לבגדי ניילון, כיון שהעור כבר עור שלם קודם שעשו ממנו חוטים והיה ראוי לעשות ממנו בגד כמו שהוא, ולכן במה ששינה וחתכו תחילה לחוטים לא החשיב את הבגד לארוג. אבל בגדים של ניילון שמתחילה עשו מהם חוטים אם כן האריגה הכרחית היא בהם, ואולי יש להם חשיבות של אריגה. ומכל מקום מסיק, שאין נראה כלל לחלק בכך, כיון שסוף סוף אינם דומים לבגדים של צמר ופשתים שחייבה בהם התורה, ואין בכלל בגד אלא מה שדומה לצמר ופשתים שחייבה בהם התורה, אך בגדים אלו שאינם דומים לצמר ופשתים הרי הם פטורים מן הציצית. ועל דרך זה צידד בשו"ת מהר"י שטייף (סי' כח), שאפשר שאינו בכלל טווי ושזור ואינו בכלל בגד. ועיי"ש שכתב שהרבה פעמים יש גם חשש שעטנז בטליתות אלו.
ובעל עטרת משה כתב גם כן (כת"ע מוריה שנה יד גליון ה-ח עמ' פו) כדברי האגרות משה, וכתב שבגד אינו אלא מגידולי קרקע, וכמו שכתב הרמב"ם (כלים פ"א ה"ג) לענין קבלת טומאה, שכלים העשויים מעצמות חיה שבים ומעורה טהורים, שכל שבים טהור ואינו מקבל טומאה מן הטומאות ולא טומאת מדרס, אף האורג בגד מצמר הגדל בים אינו מקבל טומאה, שנאמר (ויקרא יא לב) 'או בגד או עור', מפי השמועה למדו מה בגד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ. וכשם שלענין קבלת טומאה רק גידולי קרקע הם בכלל שם 'בגד', כך גם לענין ציצית שנאמר בה (במדבר טו לח) 'בגדיכם' אין חייבים אלא הנעשים מגידולי קרקע, ולא בגדי ניילון וכדומה הנעשים מנפט.
אך בעל הדברי יציב (שם עמ' פח, דברי יציב או"ח סי' ג) חלק, וכתב שמה שכתב הרמב"ם (שם) שבגד של עור אינו מקבל טומאה אינו משום שרק גידולי קרקע קרויים בגד, אלא מחמת דברי תנא דבי רבי ישמעאל בסוגייתנו, שרק צמר ופשתים קרויים בגד. ובאמת אף לענין ציצית דעת הרמב"ם (ציצית פ"ג ה"ב) שרק צמר ופשתים חייבים מן התורה, לפי שרק הם קרויים בגד. אך מדרבנן גם שאר בגדים חייבים, ובדין דרבנן אין חילוק בין גידולי קרקע לשאינם גידולי קרקע, שלא נאמר כלל ש'בגד' הוא מגידולי קרקע דווקא. וכן לדעת רבא שיש ריבוי מיוחד לרבות כל הבגדים, ופסק כן הרמ"א, יש לרבות את כל סוגי הבגדים וגם נגדל מהים בכלל. ועיי"ש שהאריך.
גם בשו"ת אז נדברו (ח"ז סי' נב-נד) חלק על האגרות משה, וכתב שאין לפטור בגד של ניילון משום שאינו בכלל בגד או משום שאינו דומה לצמר ופשתים, שכל הסברות הללו תלויות בדקדוק לשון ובסברא, ואין לחדש דרשות ודינים לפטור בגד מציצית מכח דיוקים וסברות אלו. ועיי"ש שהאריך בזה.
(מתיבתא פניני הלכה)