אנחנו ניצבים בימים של תשובה, כל אחד צריך ומשתדל לפשפש במעשיו, למצוא את הדברים הלא טובים שעשה, להתחרט עליהם מעומק הלב, לכפר עליהם ולקבל על עצמו שלא לחזור לסורו בשנה הבאה ובכלל, אף פעם.
"קורה שיהודי חוטא חלילה וחס, ולאחר מכן הוא רוצה לעשות תשובה. הוא מבין שמעשיו לא היו כשורה, ושצריך לחזור עליהם בתשובה. עושים וידוי דברים, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד. אבל מה זה אומר חרטה? איך אפשר להתחרט על משהו שאנחנו לא מבינים את החומרה שלו? כדי להתחרט, צריך קודם כל להבין כמה החטא חמור, ועל זה יש הסבר מופלא של מרנא החפץ חיים.
"אני תמיד אומר, מי ששומע את החפץ חיים הזה, לא יכול לאחר מכן לחשוב על חטא במשך כמה חודשים לפחות. זה כמו פצצה שמרסקת את היצר הרע להרבה מאוד זמן.
השאלות הקשות
"אבל לפני שנגיע לחפץ חיים יש לי כמה שאלות שאני רוצה לשאול את הקוראים הנפלאים שלנו…
"השאלה הראשונה: למה אנו לא חיים לנצח, מה היה רע שכל אחד מאתנו יחיה לנצח?
"השאלה השניה: למה ברא הקב"ה חולי בעולם, למה להיות חולים? אי אפשר שבנאדם ש'נגמרה לו הוויזה' פשוט ילך ברחוב ייפול במקום, למה צריך לסבול כל כך קודם לכן?
"שאלה שלישית: אני בדקתי אצלי בסלון של הבית את העציצים, לא פעם אחת ולא פעמיים. עשרות פעמים בדקתי, ניסיתי לראות אם הם מצמיחים שטרות של כסף, או אולי מטבעות של זהב. תאמינו או לא, אבל בכל פעם הבדיקה יצאה שלילית. אף פעם לא צמח לי כסף בעציץ.
"אני לא מבין למה? מה אכפת לקב"ה שיהיה לי מספיק כסף, בשפע? למה אני ואתם וכולנו צריכים להתייגע ולעמול קשה כדי להתפרנס, מי במשרה תורנית או חינוכית ומי במלאכת כפיים או בעבודה משרדית. למה אנחנו צריכים לעבוד כדי להשיג כסף?
"אתמול ראיתי חתול מסכן שמהלך ברחובות בני ברק. הוא היה נראה רעב מאוד. ואז הוא זינק ברגע אחד לתוך פח גדול שעמד בסמוך, נבר קצת בין שקיות האשפה, מצא שאריות של דג וחצי שניצל שילד מפונק לא סיים בארוחת הצהרים, אכל החתול בשמחה מרובה, ואחרי כמה דקות יצא מהפח כשהוא שבע ומאושר…
"אז למה אנשים צריכים לצאת מהבית כל יום לעבודה קשה ומפרכת, כדי שבסוף יהיה להם קצת כסף שבו הם יכולים בקושי לקנות מספיק אוכל לבני ביתם? למה???
אבל האמת, אחרי ששאלנו שאלנו כל כך הרבה שאלות, די ברור שהתשובה עליהן מאוד פשוטה. כל ילד יודע שסבא אדם וסבתא חוה היו בגן עדן, לא חסר להם אוכל, ולא היתה להם בעיה של פרנסה, הם לא סבלו צער גידול בנים, ולא היו חולים.
"ואז קרה אסון! סבתא חוה אכלה מעץ הדעת, ונתנה גם לסבא אדם הראשון. סבא וסבתא עשו עבירה אחת! אחת! ומאז אנחנו סובלים. אנשים מתים, בא יעקב אבינו ודאג שלא ימותו בלי לעשות תשובה ובלי להיפרד מהמשפחה, הוא שדרג את זה והפך אותו למשהו שמגיע בדרך כלל בשלבים, יש מחלה ואחר כך מגיע המלאך הממונה על הסיום.
"בגלל החטא גם נגזר עלינו להתאמץ בשביל הפרנסה, 'בזעת אפיך תואכל לחם', וזה גם עונה על השאלה של הבני ברקי שרוצה לדעת למה הוא כל כך מזיע…
"אומר החפץ חיים הקדוש: כשאדם עובר עבירה, הוא גורם נזק עצום בעולמות העליונים. הוא משחית ומחבל באורות עליונים, מחריב עולמות שלמים. הוא מביא מוות וצער ומחלות וחורבן, אבל אין לו מושג בכלל עד כמה עצום הנזק של כל חטא.
"בגלל זה לקח הקדוש ברוך הוא את החטא הראשון, חטא עץ הדעת, והראה לנו מה החטא הזה גורם בעולם הזה. עכשיו בואו נחשוב מחדש על כל הצרות שהיו בעולם מאז חטא עץ הדעת ועד עצם היום הזה, כמה נזק והרס וחורבן ומלחמות ורעב ומגיפות ושבי וביזה, וצער, וצרה וצוקה ונגע ומחלה באו בגלל אותו חטא.
"עכשיו אנחנו צריכים להתבונן בזה ולהבין עד כמה חמורות ההשלכות של כל חטא וחטא. כשנבין שחטא עץ הדעת הוא רק דוגמא לכל שאר החטאים, אנחנו נאבד את כל החשק לחטוא.
"ולא רק שזה מוציא את החשק מהחטא, אלא שזה גם מטלטל אותנו וגורם לנו להבין מה זה נקרא להתחרט על העבר, מה נקרא חרטה אמיתית על החטא. אם היו עכשיו מראיינים את אדם הראשון לעלון הנפלא הזה ושואלים אותו, נו… אתה מתחרט שאכלת מעץ הדעת, מה הוא היה אומר? אי אפשר לתאר במילים את עוצמת החרטה, נכון? כזאת חרטה אנחנו צריכים להגיש על כל קריאת שמע שלא קראנו בזמנה חלילה וחלילה, על כל חילול שבת קטן שחיללנו בלי משים בגלל שלא ידענו כראוי את ההלכה, על כל לשון הרע קטן שאמרנו כי לא הצלחנו להתאפק ובגלל שהוא היה ממש ממש עסיסי ואי אפשר לוותר עליו.
"וכשתהיה כזאת חרטה עמוקה על החטא, אין ספק שזה נקרא לשוב אל ה', תשובה אמיתית, תשובה שלמה, תשובה מאהבה ומיראה. ויהי רצון שבזכות התשובה נזכה לגמר חתימה טובה, ולגאולה השלימה במהרה".