מחר יחול ער"ח סיון (מוקדם) ותפילת השל"ה על ילדינו שגורה בפי כל.
לפני כשנה הבאנו ב'גליונות לקראת שבת סדרה של מאמרים שתרגמנו מתוך הרצאה מופלאה של מגיד המישרים הנודע מארה"ב הג"ר אברהם מרדכי מלאך שליט"א, בענייני חינוך הילדים.
ישנם כאלה ששמעו על כתבה זו וביקשו לפרסמה מחדש. אז הנה היא כאן לפניכם:
רבותיי היקרים, אבות חשובים, אימהות צדקניות: בדור שלנו כל ילד הוא יוסלה! כל הילדים שלנו יעמדו בפני ניסיונות נוראיים, הם כולם יסתובבו בבית פוטיפר. הדורות הולכים ויורדים במהירות, והניסיונות הולכים ומתגברים מיום ליום.
אם אתם לא תעטפו את הילד שלכם בחום ואהבה עצומה, איך הוא יוכל להתמודד עם הניסיונות הקשים האלו?
איך???
מה ייתן לו את הכח להתגבר ולומר "את האלוקים אני ירא"???
אנחנו חייבים לגלות אכפתיות, שהילד יידע שאכפת לנו ממנו ושאנחנו מתכוונים רק לטובתו.
הדברים אמורים בעיקר לאבות. האימהות עושות את זה באופן טבעי, בדרך כלל, הן מרעיפות אהבה וחום על הילדים, הן עוטפות אותם גם בגשמיות במעילים וצעיפים ומגפיים וכפפות, וגם בפן הנפשי, באהבה, חום, רגשי אכפתיות. הילד יודע שאמא שלו מצטערת כשהוא נופל ומקבל מכה.
אבל מה עם האבא?
אבא מגיע הביתה והילד מראה לו שהוא קיבל עט במתנה מהרבי בחיידר, מה אבא אומר לו: "יופי… עכשיו לך תשחק עם שאר הילדים כי אני באמצע לקרוא עיתון".
פעם דיברתי בנושא, אמר לי אבא אחד, מה אתה רוצה? שאני אנשק את הילד שלי? הוא לא ספר תורה! וגם ספר תורה מנשקים פעם אחת ומכניסים לארון הקודש, עד הפעם הבאה…
במקום לנשק ולחבק את הילד הם קונים לו מתנות. רבותי, הילדים שלכם לא צריכים את המתנות שלכם, הם צריכים את הלב שלכם, הם צריכים אבא ואמא!
כל אבא מחויב להקדיש לכל אחד מילדיו כמה דקות ביום. שלוש דקות, ארבע דקות, לא יותר. אבל כל יום! לקרוא לילד, לשאול אותו מה נשמע, איך אתה מרגיש, איך היה בחיידר, ספר לי מה הדבר הכי מעניין שקרה לך היום… בלי לשפוט אותו, בלי להטיף לו. זאת לא חקירה של ה'אף בי איי'. כל מה שצריך לעשות זה פשוט להקשיב, להתעניין, לשמוע, להיות שותף לחוויות שהוא חווה יום יום. להעניק לו אהבה ללא תנאים!!! ללא תנאים!!! לא בגלל שהוא הצליח בלימודים, לא בגלל שהוא עושה לך נחת או קיבל ציון יפה במבחן, לאהוב אותו כי הוא הבן שלך ואתה אבא שלו. נקודה.
אני אומר את הדברים שחייבים להיאמר, אבל אני יודע שזה לא כזה פשוט. יש הבדל גדול בתפיסה של הבית, בין הגברים לנשים. נשים יודעות שהבית זה מקום עבודה: הן צריכות לשטוף, לכבס, לנקות, לקפל, להלביש, לקלח, להשכיב. יש עבודה רבה בבית.
אצל גברים, מה המשמעות של 'בית'? מקום המנוחה שלהם!
יש לנשים מן טבע משונה כזה, שכל פעם שיש אירוע בשעות הערב והגברים רוקדים, הן מצמידות את האף למחיצה וצופות בהנאה מרובה בגברים הרוקדים. אנחנו לא מדברים על חתונה, כן? שמחת שבע ברכות או סעודת סיום. אחרי ברכת המזון הגברים נותנים ידיים לזה לזה ורוקדים ריקוד עייף מסביב לשולחן, הולכים במעגל ושרים בחצי פה.
והנשים צופות בהנאה מרובה.
מישהו שאל אותי פעם, מה הן רואות כאן? למה הן מסתכלות בכזאת הנאה. זה כזה מעניין לראות אותנו מסתובבים מסביב לשולחן???
אמרתי לו שהן רואות תופעת טבע נדירה: זאת הפעם היחידה שהגבר שלהן מזיז את אבריו בשעות האלו של היממה. בדרך כלל הוא שקוע בספה, ומקשיב לקווי הנייעס או קורא עיתון. בשעות האלו הוא לא יכול לזוז בכלל, ועכשיו הוא זז, בהחלט מעניין…
שמעתי שהיתה אשה אחת שניקתה את הבית לפסח, וכשהיא הגיעה לספה ניסתה להזיז אותה ממקומה כדי לשטוף מאחוריה, אבל התקשתה מאוד בהזזת הרהיט הכבד.
ראתה זאת השכנה שבדיוק קפצה לשאול משהו, ואמרה לה: "אולי תחכי עד שבעלך יחזור מהעבודה???".
משיבה לה האשה: "אוי ואבוי, אחרי שבעלי חוזר מהעבודה הספה נהיית הרבה יותר כבדה. הוא לא מצליח לקום ממנה אפילו לשנייה…".
ומכאן הצעה חשובה לציבור הנשים: כמו כל הנשים האחרות, גם כשבעלך חוזר הביתה מהעבודה או מהכולל או מכל מקום אחר, הוא קצת עצבני וחסר סבלנות.
הוא מתלונן על כל דבר, הילדים מעצבנים, החשמל במרפסת דולק בחינם, והבית לא נקי… אצלי בבית יש מגנט על המקרר שעליו כתוב באנגלית: "לנקות את הבית בעוד הילדים גדלים, זה כמו לגרוף את השלג בעודו ממשיך לרדת…". אם יש לך ילדים, הבית שלך בהחלט לא נקי, זה חוק טבע, אין לך סיבה להתלונן על אשתך.
אבל האמת היא שבעניין הזה הגבר דומה לתינוק שפתאום נהיה עצבני, וכולם מנסים לבדוק מה הסיבה לעצבנות שלו, אבל אמא שלו יודעת שהוא פשוט עייף… זה קורה גם לגברים, אלא שבמקרה שלהם זאת לא העייפות כי אם הרעב… הבעל שלך פשוט רעב. אם את רוצה בעל רגוע ומתפקד, תדאגי להכין לו אוכל. כל יום סיר גדול של טשולנט על האש, שיאכל ויאכל ויאכל וישבע, ואחר כך יהיה אפשר לדבר איתו.
ואתם הגברים, אם אתם רואים שזה לא קורה, ובבית לא חיכה לכם סיר של טשולנט לא אתמול ולא שלשום, בבקשה אל תסמכו על הנס, פשוט כנסו לחנות כלשהי, תקנו משהו ותאכלו, ורק אחרי שתשבעו תבואו הביתה…