אדם שלמד לאחר ברכת התורה והסיח דעתו מהלימוד וחזר ללימודו האם חוזר ומברך?│ ועד מתי ברכת התורה פוטרת את הלימוד?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות השחר במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ז סעיפים ט' – י"ב]
בירך ברכת התורה ולא למד לאחריהם
כל בוקר אחר ברכת התורה, אנחנו אומרים, 'יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך' וכו', ולאחר מכן אנחנו אומרים 'אלו דברים שאין להם שיעור אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא', הסיבה שאנחנו אומרים דברי תורה מיד לאחר ברכות התורה, זה כדי שברכת התורה תחול על דברי התורה, ויש נידון, מה הדין בברכת התורה, אדם שבירך ברכות התורה בבוקר, ולאחר מכן הוא לא המשיך ואמר 'יברכך ה' וישמרך' וכו' אלא הסיח דעתו לדברים אחרים לפני שלמד תורה, האם דין ברכות התורה הוא כמו ברכת הנהנין, שאם הפסיק בין הברכה לבין האכילה הוא צריך לחזור ולברך, או כמו ברכת המצוות שאם הפסיק בין הברכה לבין עשיית המצוה, צריך לחזור ולברך, או שדין ברכות התורה שונה, כיוון שאדם חייב תמיד ללמוד תורה, כל היום וכל הלילה, וממילא הוא לא מסיח את דעתו, ונחלקו בזה הפוסקים, ודעת רוב הפוסקים, שזה מעכב.
לימוד מקרא משנה וגמרא לאחר ברכת התורה
הטעם שבחרו חז"ל בברכת כהנים ללימוד התורה שלאחר ברכות התורה, הוא משום, שיש בה ברכה, ורצו לפתוח בדבר שיש בו ברכה, ודווקא שלשה פסוקים, כדרך העולה לתורה שעולה על שלשה פסוקים, והטעם שבחרו במשנת 'אלו דברים', הוא משום שרצו לבחור משנה וגמרא, ולכן, 'אלו דברים שאין להם שיעור' זה משנה, 'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה', זה גמרא, ואם כך יוצא, שבחרו, במקרא, במשנה, ובגמרא, וכמו שכתוב, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, ושליש בגמרא.
ברכת התורה לאחר שהסיח דעתו מלימודו
אדם שהפסיק ללמוד והתעסק בעסקים אחרים, כאשר הוא חוזר ללימודו, אינו צריך לחזור ולברך ברכות התורה, משום שלא הסיח דעתו מהלימוד, שהרי דעתו לחזור וללמוד, ויש נידון במשנה ברורה, באדם שבדרך כלל לא לומד, והנה הוא בירך ברכות התורה, למד את השיעור הקבוע שלו, ואחר כך עסק בעסקים שלו, אבל בדרך כלל הוא לא חוזר ולומד, ופתאום הוא רוצה לחזור וללמוד לאחר שהתעסק בעסקיו, האם יחזור ויברך, או לא, נחלקו בזה השיטות, יש שיטה הסוברת, שמכיוון שהוא לא רגיל לחזור וללמוד, שיברך, ויש שיטה הסוברת, שלעולם אדם לא מסיח דעתו מלימוד, אלא הוא לא לומד כיוון שלא הזדמן לו, אבל בסוף הוא יחזור וילמד, וממילא אינו חוזר ומברך, ואדם שישם שינת עראי באופן שמניח ראשו בין אצילי ידיו, או נכנס למרחץ או בית הכסא, אינו חוזר ומברך, ולעניין שינת קבע ביום על מיטתו, נחלקו בזה השיטות.
ברכת התורה פוטרת את כל הלימוד
ברכות התורה פוטרת את כל לימוד התורה שילמד באותו יום וגם בלילה שלאחריו, כל עוד שהוא לא ישן שינת קבע בלילה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א