"וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו" (ב, יא)
מה המשמעות של "וירא בסבלותם?" רש"י ביאר: "וירא בסבלותם – נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם".
אחר כך מיד כתוב: "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו". תשמעו, נראה לי כי אחד קשור בשני, "וירא בסבלותם" הדוק עם "וירא איש מצרי מכה" כי כיון שמשה רבינו נתן את עיניו לראות ואת לבו להרגיש את הצער של אחרים – "להיות מיצר עליהם" לכן ראה "איש מצרי מכה איש עברי". כלומר?
לולי הרגשות אלו, לא היה מבחין כלל שאיש מצרי מכה איש עברי מאחיו. כמה אנשים מתייסרים ואיש לא מבחין בהם! באמת אינם רואים, לא מכירים, לא מבחינים, גם משה רבינו לא היה רואה איש מצרי המכה איש עברי מאחיו, (וגם אם כבר היה רואה, יכול אדם לחשוב לעצמו וכי באמת המכה האשם בכל מה שהתרחש? הוא הרי נתן לו דחיפה והשני החזיר לו, ובכלל, מה לי להתערב כאן בויכוח, אינני צריך לעשות בלגן… ומה לי ולצרה הזאת, אשב בשקט).
אבל אחרי, איי איי, – אחרי שרכש את ה"וירא בסבלותם" – "נתן עיניו ולבו!" משה רבינו ע"ה היה מעוניין להרגיש אותם, חפץ לכאוב את כאבם של עם ישראל, מיד התחיל להבחין במקרי הכאב של היהודים: הוי הנה אני רואה יהודי סובל! "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו".
מה הוא זכה מחמת כך?
מבואר בחז"ל, שבעקבות ה"וירא בסבלותם" זכה להתגלות השכינה בסנה – "וירא אליו אלוקים מתוך הסנה".
זו זכותו ושכרו לעולם ועד.
(רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל – יחי ראובן)