מה הדין כאשר אדם בירך ברכות התורה או ברכות השחר וחזר לישון?│ ומדוע נשים חייבות בברכת התורה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות השחר במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ז סעיפים י"ג – י"ד]
בירך ברכת התורה בלילה וחזר לישון
מבואר בשולחן ערוך, שאדם שקם בלילה ממיטתו, יכול לברך ברכת התורה, וברכה זו פוטרת את כל הלימוד התורה שהוא ילמד במשך הלילה והיום שלאחריו, עד שינת הלילה הבא, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו אם באותו לילה עצמו חזר וישן, בכל זאת, ברכת התורה כשהוא בירך כשהוא קם בלילה ללמוד, פוטרת את כל לימוד התורה שהוא ילמד אחר כך, אבל זה כבר יהיה תלוי במחלוקת שהביא השולחן ערוך לעיל בסעיף י"א, האם שינת קבע ביום נחשבת להפסק, או לא, יש מי שאומר, שנחשבת להפסק, וכאשר קם ממיטתו וחוזר ללמוד, צריך לברך ברכת התורה, ולפי שיטה זו, כל שכן שאם הוא ישן בלילה שינת קבע על מיטתו, שהדין הוא, שכאשר הוא מתעורר, צריך לברך שוב ברכת התורה.
ברכות השחר בלילה
כל ברכות השחר, ניתן לברך אותם בעוד לילה, חוץ מברכת 'הנותן לשכווי בינה להבחין בין יום ובין לילה', וכן פרשת התמיד, שאותם אי אפשר לומר בלילה, אלא רק ביום, ומסתבר, שלעניין פרשת התמיד הסיבה היא, משום שקרבנות אינם קרבים בלילה אלא ביום, ולכן, פרשת התמיד שזה במקום הקרבנות, גם היא צריכה להיאמר ביום ולא בלילה.
בירך ברכות השחר בלילה וחזר לישון
אדם שקם בלילה ובירך את ברכות השחר, וחזר לישון ביום, אין צריך לברך שוב את ברכות השחר, ואפילו חזר לישון באותו לילה, חוץ מברכת 'אלקי נשמה', וכן ברכת 'המעביר שינה', שלא יברך בלילה, אלא בלי הזכרת שם ומלכות, וביום יברך כדין.
חיוב נשים בברכת התורה
נשים חייבות בברכת התורה, ונאמרו בזה ג' טעמים.
א. כיוון שנשים אומרות את פרשיות הקרבנות, ואומר הביאור הלכה, שהם חייבות לומר את פרשת הקרבנות כמו שהם חייבות להתפלל, משמע, שיש חיוב לנשים לומר את פרשת הקרבנות.
ב. נשים חייבות בדינים שלהם, וממילא הן מצוות ללמוד את ההלכות של אותם דינים.
ג. כמו כל מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות מלקיים אותם, ובכל זאת הם רשאיות לברך עליהם, כך ברכת התורה, אף על פי שהם פטורות מלימוד תורה, רשאיות לברך על לימוד תורה.
ומבואר בביאור הלכה, שהנפקא מינה בין הטעמים היא האם נשים יכולות להוציא גברים ידי חובת ברכת התורה, אם כמו הטעמים הראשונים שהם חייבות בלימוד תורה ביחס לאותם דינים שהם חייבות בהם, או כמו הטעם הראשון שמכיוון שהם חייבות באמירת הקרבנות לכן הם חייבות בברכת התורה, אז החיוב שלהם הוא חיוב גמור, ויכולות לפטור גם את הגברים, אבל אם החיוב הוא רק משום שהם יכולות לחייב את עצמן כמו בכל מצות עשה שהזמן גרמא, הם לא יכולות לפטור את הגברים שהחיוב שלהם הוא מעיקר הדין, ומסיים הביאור הלכה, שקטן ודאי לא יכול להוציא את הגדול בברכת התורה, לפי השיטות שברכת התורה היא מדאורייתא.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א