האם ברכת 'והערב נא' היא ברכה נפרדת?│ ומה הם הצדדים לומר שאדם שישן שינת קבע ביום מחויב לברך ברכות התורה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות ברכות השחר במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ז סעיפים ד' – ח]
ברכות התורה על הרהור בדברי תורה
כתוב בשולחן ערוך, שהרהור אינו נחשב כדיבור, ולכן, המהרהר בדברי תורה, לא צריך לברך עליהם ברכת התורה, וכתב הרמ"א, שמותר לאדם לפסוק פסקי הלכה לפני ברכות התורה, משום שאף על פי שהוא מהרהר את טעם ההלכה בליבו, הרהור אינו נחשב כדיבור, ועל ההרהור שהוא מהרהר בלב בטעם ההלכה, אינו חייב לברך ברכת התורה, משמע, שעל עצם פסיקת הדין, ודאי שהוא לא צריך לברך ברכת התורה, משום שזה רק פסק הלכה, זה רק הנהגה, ועל זה לא צריך לברך, ומביא הביאור הלכה בשם הגר"א שחולק, וסובר שצריך לברך ברכות התורה על הרהור בדברי תורה, משום שנאמר, 'והגית בו יומם ולילה' שיש מצוה להגות בדברי תורה, ומביא עוד, שהחיי אדם הבין את דברי הגר"א כפשוטם, שהגר"א סובר, שהרהור בדברי תורה נחשב כדיבור ממש, עד כדי כך שהחיי אדם הבין, שלפי דברי הגר"א, אסור להרהר בדברי תורה בברכות קריאת שמע, משום שהרהור כדיבור דמי וזה נחשב כמו שהוא מדבר, והביאור הלכה דוחה את דברי החיי אדם ואומר, שגם לפי שיטת הגר"א, אין הכוונה שההרהור נחשב כמו דיבור ממש, אלא הפשט הוא, שלגבי לימוד תורה, מכיוון שכתוב בפסוק 'והגית בו יומם ולילה', גם ההרהור נחשב כמו לימוד תורה רק לגבי לימוד תורה, אבל לא לגבי זה שאנחנו אומרים, שזה נחשב כמו דיבור ממש, וזה נחשב כמו הפסק בברכות קריאת שמע, ולגבי זה, הגר"א לא סובר שזה כדיבור ממש.
עשיית מצוות קודם ברכות התורה
כתב המשנה ברורה, מותר לאדם לעשות מצוה לפני ברכת התורה, משום שאף על פי שהוא מהרהר בפרטי המצוה ובהלכות שבה, מכיוון שהוא לא מתכוון ללימוד תורה אלא לעשיית המצוה, אין בזה בעיה של הרהור בדברי תורה קודם ברכת התורה, אפילו לפי שיטת הגר"א שמחמיר בהרהור.
ברכות התורה
הברכות שמברכים בברכת התורה הם, 'אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו', והברכה השנייה היא, 'אשר בחר בנו מכל העמים', ונחלקו הדעות בברכה הראשונה, האם 'והערב נא' זו ברכה נפרדת, וממילא יש שלש ברכות שמברכים על התורה, או שהיא המשך לברכה הקודמת ויש רק שתי ברכות, יש מי שסובר, שהיא המשך לברכה הקודמת, והראיה, שהרי היא לא פותחת ב'ברוך', ויש מי שאומר, שהיא לא פותחת בברוך ואף על פי שהיא ברכה בפני עצמה, אבל כיוון שברכת 'והערב נא' היא סמוכה לברכה הקודמת, היא לא פותחת ב'ברוך', אבל באמת, והערב נא זו ברכה נפרדת, והכרעת הרמ"א היא לומר 'והערב נא' עם וא"ו, ומבאר המשנה ברורה, שאם יאמר 'הערב נא' בלי וא"ו, אז לפי השיטה שסוברת, שברכת 'והערב נא' זה המשך לברכה הקודמת, יש כאן בעיה של הפסק, שפתאום מתחיל החזן אחר 'והערב נא', אבל אם הוא אומר 'והערב נא', הוא יכול להסתדר עם כל השיטות כולם, ומביא המשנה ברורה עוד מחלוקת, האם לומר אמן לאחר ברכת 'לעסוק בדברי תורה' לפני שהוא עובר ל 'והערב נא', ולכאורה המחלוקת הזאת תלויה, האם 'והערב נא' זה ברכה נפרדת או לא, אם זה המשך לברכה הקודמת, ודאי שלא יענה אמן, אבל אם זה ברכה חדשה, יענה אמן.
נוסח ברכת 'והערב נא'
יש מי שאומר שבברכת 'והערב נא' צריך לומר 'ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו', כיוון שיש מעלה מיוחדת למי שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם, שאין התורה פוסקת מזרעו, ולכן צריך להדגיש את זה בברכה, אבל המשנה ברורה אומר, שאין צורך בזה, כיוון שכאשר אנחנו אומרים 'אנחנו וצאצאינו' זה כולל את כל הדורות הבאים אחריו.
תחליף לברכות התורה
באופן עקרוני, ברכת 'אהבה רבה' שמברכים בשחרית, או ברכת 'אהבת עולם' שמברכים במעריב, הם יכולים לשמש כתחליף לברכת התורה, כיוון שיש שם את ענייני ברכת התורה, אבל יש בזה תנאי, והוא, רק כאשר למד מיד לאחר מכן בלי הפסק, ומוסיף המשנה ברורה, כיוון שברכות אלו לא נתקנו לשם ברכת התורה, ולכן יש תנאי, חשוב מאוד שהוא ילמד אחר כך, שבזה הוא מראה שהוא רוצה להשתמש בברכה הזאת לשם ברכת התורה, ומבואר בביאור הלכה, שאם פנה לעסקיו, זה לא נקרא שהוא למד מיד, אבל אם הוא עסוק בתפילה, או שלאחר מכן יש לו שיעור והוא מביא ספרים ללומדים והוא עסוק בעייני הלימוד, אז אף על פי שהוא לא למד מיד, אבל הוא השתהה בענייני התפילה והלימוד, זה גם נחשב שלמד מיד, אלא אם כן הוא הפליג בעסקיו, שזה לא נחשב שלמד מיד, ויש נידון נוסף בביאור הלכה והוא מביא מחלוקת ראשונים בין רבינו יונה לבין הרא"ש, מה הדין באופן כזה, שאדם לא כיוון באהבה רבה או באהבת עולם לפני ברכת התורה, האם כדי שהם ישמשו לו כברכת התורה, הוא צריך במפורש לכוון עליהם, או שאפילו בסתם, הם יכולים לעלות לו לברכת התורה גם אם הוא לא חשב על כך.
קריאת שמע כלימוד תורה
יש נידון, האם קריאת שמע יכולה להיחשב כלימוד תורה שהוא לומד לאחר ברכת התורה, מצד אחד, 'קריאת שמע' היא לימוד תורה שהרי זה כתוב בתורה, מצד שני, הוא משתמש בקריאה שלו שלא לשם תורה, אלא לשם תפילה, לשם רחמים, ולכן זה לא יכול לשמש כלימוד תורה.
ברכות התורה לאחר שינת קבע ביום
כתוב בביאור הלכה, שבאופן כזה שאדם ישן שבע שעות ביום, והוא לא למד מיד אחרי ברכת התורה, יכול לברך אחר כך ברכת התורה, כיוון שיש כאן שני צדדים חשובים מאוד שברכות אלו לא יעלו לו לשם ברכת התורה, צד א', משום ששינת קבע ביום מחייבת לברך ברכת התורה ממש, ולכן יכול לברך אותה באופן עצמאי ללא השימוש באהבה רבה, צד שני, כיוון שקריאת שמע יש צד גדול שהיא לא נחשבת כלימוד תורה, ולכן, אדם שישן שינת קבע יום, ואחר כך אמר אהבה רבה וקריאת שמע, יכול לברך אחר כך ברכת התורה, משום ששינת קבע ביום מחייבת לברך ברכת התורה, וקריאת שמע יש צד גדול לומר שזה לא לימוד תורה שצריך ללמוד לאחר ברכת התורה, ולכן יכול לברך אחר כך.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א