"מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי"
"המצב שלהם מזעזע", סיים האיש את דבריו, אך שום שריר לא נע ולא זע בפניו של הגביר… עוד לפני שנכנס אליו, הזהיר אותו הידיד שיידע אותו על הגביר, שאין לו סיכוי להוציא ממנו אגורה. האיש הזה אמנם תורם רבות, אבל רק למוסדות ציבור. בשום פנים ואופן לא לאנשים פרטיים. אך לא איש כהגה"צ רבי יהושע רוזנבלט זצ"ל יתייאש.
רבי יהושע היה ת"ח גדול וצדיק מופלא, תלמיד מובהק למשגיח מרן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל, והסתלק לפני מספר שנים. הוא עזב את ביתו החם בבני ברק, בעודו מתרוצץ בחו"ל כדי להציל משפחה שבורה. הוא לא ירשה לעצמו לוותר על אף הזדמנות. למי שהכיר את רבי יהושע, מיותר לציין שהוא לא לקח לעצמו אגורה שחוקה מהסכום שאסף. בעודו בחו"ל פגש ידיד בעל מוסד שסיפר לו שהוא בדרך לעשיר גדול שמכיר אותו היטב. רבי יהושע ביקש ממנו להתלוות אליו, אך הידיד טען שאין לו שום סיכוי לקבל אצלו תרומה.
ואכן, רבי יהושע לא הצליח לרכך את ליבו של הגביר. כיוון שכן נאלץ לסיים את דבריו באוזני הגביר:
"ראה, אני זקוק עבור המשפחה לעשרת אלפים דולר, ואני לוקח עבור השליחות שליש מהסכום שאני מצליח לאסוף. ובכן, את החלק שאתם תורמים למשפחה השבורה ניתן לסדר בצ'קים דחויים וכדומה, אבל את השליש שלי הייתי מעוניין לקבל במזומן, כיון שאני זקוק לכסף כבר עכשיו"…
עיניו של הגביר התעגלו בתימהון, ורבי יהושע הוסיף ופירט: "השליש הוא בדיוק 3,333 דולר"… העשיר הזדעזע מהדברים וביקש ממנו לעזוב את הבית. רבי יהושע עזב את הבית בהכנעה וחייך כל הדרך אל הדלת.
בחוץ התפלא הידיד שהכניס אותו לעשיר, כיצד העז לבקש כזו בקשה. אך רבי יהושע המשיך לחייך.
למחרת התקשר לרבי יהושע המכר בעל המוסד, וכולו נרעש ונרגש. "ריבונו של עולם, איך הצלחת להוציא ממנו תרומה?"…
מסתבר שהגביר התקשר אליו וביקש להעביר דרכו סכום של 7,777 דולר למשפחה השבורה, לא לפני שהזהיר אותו שהוא אחראי לכך אישית שהאיש שהיה כאן אתמול לא יקבל מהסכום הזה אגורה שחוקה… בהזדמנות זו המשיך העשיר לתקוף את העזתו לדרוש לעצמו שליש במזומן כאשר למשפחה השבורה הוא מותיר את השיק הדחוי.
"איך הצלחת?" תבע המכר תשובה, ורבי יהושע, שהכיר את נפתולי נפש האדם כמו את שבילי שכונת מגוריו 'רמת אלחנן', הרגיע אותו והסביר:
"הגביר הזה אוהב לתרום, אך פוחד להיות מנוצל. זו הסיבה שהוא תורם רק למוסדות רשמיים, מהם הוא מקבל קבלה רשמית ומרגיש שהכסף הגיע ליעדו, אבל מתרומות פרטיות הוא פוחד פחד מוות. מי יודע, אולי מנצלים אותו. מה עשיתי? הצגתי בפניו באופן נוקב וחד כיצד אני מתכונן לנצל אותו, אך מצד שני הותרתי לו את האפשרות להפריד בין הניצול ובין התרומה עצמה, וכך יכול היה הגביר לומר לעצמו: 'האדם הזה מנסה לנצל אותי ולקחת לעצמו 3,333 דולר, אני אלמד אותו לקח – אני אתרום רק למשפחה השבורה והוא לא יקבל מזה כלום".
למדנו אם כן, כיצד בחכמת הלב ניתן להגיע גם בימינו ל'כופין על הצדקה', כי למעשה רוב האנשים אוהבים לתרום, רק צריך למצוא את המסילה הספציפית לליבם. הגה"צ רבי יהושע רוזנבלט זצ"ל מלמד, שגם כאשר לא ניתן לכפות על הצדקה, ניתן עדיין לכפות באמצעות חכמת הנפש שתהפוך את הויקחו' ל'ידבנו לבו'.
(הרב רפאל ברלזון, מוסף שב"ק תרומה תש"ע)