יש והאדם מתמודד עם דבר מה שמפריע לו בחייו, כגון חוסר בהירות בענין הפרנסה, או איזה סיבוך בענין שבין אדם לחבירו וכיוצא באלה, והוא מחפש עצה איך להתנהג באותו ענין. יתכן מאוד שעליו להשוותו לסוגיא מוקשית בש"ס, והרי כשהאדם עוסק בסוגיא והוא נתקע בקושיא עצומהשאינה נותנת לו להתקדם גם לאחר שכבר התבונן הרבה עם החברותא, הרבה פעמים הדבר הנכון הוא להניח את הקושיא בצד ולהמשיך הלאה עד סוף הסוגיא ולסכם את הדברים מתחילתם לסופם. ולאחר שיתענג על כל מה שהבין ויקבל בהם בהירות, יגלה פתאום שגם קושייתו מתיישבת לו.
כי כאשר מדליקים את האור מכל הצדדים, נכנס אור גם לחדר החשוך, וכשנכנס בו אור, יכולים כבר למצוא איך להאיר אותו. אף כאן, כאשר יש לו לאדם פינות בחייו שאינו רואה בהם אור, והוא מתלבט מה לעשות בהם, עד שאינו יודע אפילו מי הוא זה ואיזהו אשר יוכל לפשוט לו את ספיקו, פעמים הרבה הדבר הנכון הוא שירבה לעסוק בעשה טוב, כלומר באותם חלקים המובנים לו, ולפתע יגלה שגם החלקים החשוכים מתחילים להתבהר לו, כי האור המאיר סביב סביב, נכנס לאותם מקומות והאיר אותם.
דוגמא לדבר: יש לך אדם שלא נולד עם הכשרון להיות מחנך והוא מכיר בזה, ועכשיו כשהוא צריך לחנך את בניו, אינו יודע כדת מה לעשות, והוא עומד ומתלבט: מה עלי לעשות? איני יודע מתי אני מחויב להגיב ומתי אסור לי להגיב, אם איני מגיב הוא מתדרדר כלפי מטה, אז אני מנסה להגיב, הוא מנהל כנגדי מלחמת חרמה… איני יודע מה לעשות…
יתכן שאדם כזה לאחר שימלא את עצמו כל כך בעשה טוב, ייצא ממנו "גוט ווארט" אשר ישפיע על נפש הילד כפי ששום דבר אינו יכול להשפיע עליו. וכפי שדוד המלך ע"ה העיד על עצמו שהיו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש. בהיותו מלא כל-כך באור, האיר מוחו עד לרגליו וכך הגיע לאן שהיה צריך להגיע. יש והאדם מנסה לתקן איזה מכשיר שהפסיק לפעול, הוא מנסה מכאן, מנסה משם, ולפתע המכשיר חוזר לפעול.
כששואלים אותו מה עשה, הוא עונה: איני יודע, משמשתי מכל עבר ופתאום הוא חזר לפעול. אף כאן כשהאדם מתמודד עם חינוך בנו, והוא עומד ושואל: מה הדבר הנכון לעשות? מה אגיד לו? את מי אוכל לשאול מה להגיד לו? הלא גם כששאלתי קיבלתי שתי דעות, יש מי שאמר לי דווקא להגיד לו, והשני אמר לי – חס ושלום אל תגיד לו מאומה! בגיל כזה, אם תאמר לו אפילו דבר אחד, ה' ירחם…
ובכן, מה אעשה? יתכן שביום מן הימים יראה שבנו תפס את עצמו וחזר להאיר, ואז יגלה שהמילים שהתחיל לומר לו, קולעות למטרה ומאירים את נפשו. והוא עצמו יתפלא – היתכן? הרי לא למדתי שום קורס, ואף אחד לא הכין אותי ולא אמר לי מה לומר לו. אך הכלל הוא שכאשר האדם מלא באור, האור מתפרץ החוצה ונשפך ממנו ומאיר אחרים, לא מפני שהחליט לעשות כך, אלא הוא נעשה ממילא.
מלא עצמך בעשה טוב
נמצא שעליך לעבוד על עשה טוב. הכנס בעצמך אמונה, שמחה, תורה, תפילה, חסד וכו', וזה יועיל גם לענין כל המקומות החשוכים. כי כך סידר הקב"ה את התורה, שאם יש לו לאדם ענין של סור מרע, ישקיע בעשה טוב, ולאט לאט הטוב יפרוץ את הגבולות וישקה את המקומות החשוכים וממילא יסתלק הרע.
כך הוא בכל התחומים שבחיי האדם. פעמים הרבה כל כך האדם מיואש לגמרי מאיזה ענין, ולא מפני שיש לו נטייה להתייאש, אלא מפני שהוא אדם הרואה את המציאות כפי שהיא, והחליט לאחר עשרים וחמש שנה שניסה לעבוד על זה, שאין לו פתרון אמיתי. עם כל זה עשה טוב הוא עצה לכל, כי בעשה טוב אתה מכניס את הקב"ה לאותו קושי, וכשהוא נכנס, הוא נכנס לכל החורין וסדקין ודברים מתחילים להשתנות. זו היתה ברכתו של יעקב אבינו: תשקיע עוד ועוד בעשה טוב, באמונה, בשמחה וכו', ותראה שיש לזה כוח גדול להאיר את כל תחומי חייך
(מתוך עלון הבינני ויחי תשפג)