שאלה: מעשה באחד שהדליק נרות חנוכה בצמוד לחלון הפונה לרשות הרבים בלי בית חנוכיה, רק הניח על מדף שצמוד לחלון ונשקף מבעד לחלון, והנר נאחז בוילון ונגרם שריפה גדולה שהזיקה לבעל הבית וגם לדירה הסמוכה לביתו, ובחסדי השי"ת לא היו נפגעים בנפש, שכניו תובעים ממנו תשלום על הנזק של האש שהדליק, והנה באותו יום היה אצלו אורח שרצה לצאת ידי חובת נרות חנוכה ע"י שידליק בעבורו והוא השתתף איתו בפרוטה וזכה בשותפות בנר ובשמן, והאורח שואל האם הוא מחוייב להשתתף בתשלום הנזק כיון שהאש היתה שייכת גם לו.
תשובה: האורח פטור מלשלם, הטעם שנחלקו הפוסקים האם אדם שיודע שעצים שלא דולקים ולא שמר עליהם האם חייב לשלם שכיון שהוא לא הדליק אף שהעצים שלו הוא פטור, האבן האזל פי"כ מנז"מ הי"ט דייק בדעת הרמב"ם שחייב, אכן החזו"א ב"ק (סי' ב' סק"ד) צדד לחייב ומסיק שמהשו"ע (סי' תי"ח ס"ט) מבואר שפטור שכתב הרמ"א בשם תוס' שאם שנים הביאו עצים ואש ושניהם יחד מלבים את האש פטורים, הרי דכיון שכל אחד אינו מבעיר גמור שאף שיודע שעציו בוערים פטור, ממילא המשתתף בנר חנוכה אף אם ננקוט שהשמן נקנה לו לגמרי מ"מ כיון שלא הבעיר פטור, ועוד שבשו"ע סי' תי"ח ס"ח מבואר שאם הבעיר אש ומסר לאדם בר דעת שישמור פטור המבעיר וחייב השומר, א"כ ה"נ כיון שמסר לשלוח להדליק והוא צריך לשמור שהאש לא תזיק, פטור האורח.