פעם אחת נכנס אברך אל כ"ק האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, והחל לשאול ולברר אצלו אודות פרשיות היסטוריות שונות בעולם החסידות, שעבר עליהן הכלח, וידועות בין החסידים כפרשיות שלא מדברים אודותיהן. האברך הוסיף כי ברצונו להוציא ספר על עניינים אלו.
רבינו לא ענה לו מאומה, אלא קם ממקום מושבו, פסע לעבר ארון שעמד באחת מפינות החדר, והחל נובר ומחפש בו דבר מה.
האברך שמח, כי הבין שרבינו עומד לחשוף בפניו איזשהו מסמך או מכתב וכדו' בנושא שעליו דיבר איתו. אולם שמחתו לא ארכה זמן רב.
רבינו שב למקומו, ובידו… חפיסת כדורי הרגעה!
"את זה תיקח, אחד בבוקר ואחד בערב", אמר לאברך ההמום, ויותר לא הוסיף.
(באר בשדה)
כולנו יודעים על מה הרבי התכוון
וזה כמובן מוסר השכל לכל מיני "חוקרים" למיניהם להימנע מלדשדש בהיסטוריה הלא מחמיאה, יש לפעמים דבר שאדם עושה והוא נהיה צדיק עם זה ויש דברים שאדם עושה והוא נשאר צדיק עם זה,