מתוך דרשתו של הגה"צ רבי שלמה ברעוודה לפני ראש השנה:
"הגעתי לארה"ב לפני ר"ה, ביקשו ממני לדרוש ברבים. אמרתי להם בדרשה: האם אתם מאמינים בעומק לבכם שראש השנה קובע משהו, או לא. אם אתם מאמינים בכך, אומר לכם משהו: יושבים כאן יהודים נחמדים מאוד, עוסקים בצרכי ציבור מפורסמים, אבל אולי יש ביניכם כאלה שהתרשלו קצת בקביעות עיתים לתורה. באים לפעמים לדרשה, שומעים לפעמים קצת משניות, אבל לא קובעים עיתים לתורה.
"דעו, אם תחליטו בהחלטה של ממש לקבוע עיתים לתורה מהיום עד ראש השנה, וכבר ממחר בבוקר לאחר תפילת שחרית תחפשו חברותא וכן שיעור בכל לילה, ותקבלו על עצמכם להיות קבועים בו, דהיינו לא להעדר שבוע שלם משיעור מחמת שיש חתונה וערב של שבע ברכות, או יום אח"כ ניחום אבלים רח"ל, אלא תבואו לשיעור בקביעות ותתחילו מיד – תראו מה שיקרה בראש השנה!
"הקב"ה יפסוק שצריך לעזור לכם לקבוע עיתים לתורה ולהשתלם בתורה ומעשים טובים, ותווכחו כי במשך ימים אלו או אחרי סוכות, ייגש אליכם אדם למדן ויאמר: אולי אתה רוצה להיות חברותא שלי? ואתה תשתומם, הרי אני רק מתחיל בגמ' ואתה למדן, האם אתה באמת רוצה ללמוד איתי? והוא יאמר 'כן', ויקבע אתך, ואשתו תחזק את אשתך, והבנים והבנות יחזקו את צאצאיך, עד שבסוף השנה פשוט תשתומם איזו עליה גדולה ברוחניות הייתה לך במשך השנה!
"כל זה יקרה בגזירת ראש השנה, כך אמרתי להם.
"לאחר שלוש או ארבע שנים שבתי לארה"ב, ופלוני, ידוע כאיש ציבור נחמד ונעים הליכות, נכנס לבקרני ואמר לי: הייתי נוכח בשיעור ההוא, ודיברת ממש אלי. כי כבר למחרת בבוקר רצתי אל הרב ושאלתי אותו אם יש לו חברותא בשבילי, והתעניינתי באיזו שעה הוא נותן שיעור בדף היומי וכו', והתחלתי תיכף ומיד כי פחדתי להשתהות.
"ובשמחת תורה ניגש אלי פלוני… ונקב בשמו המפורסם כלמדן שגמר את הש"ס, והוא גם איש ציבור שעבר להתגורר בשכונתנו מחמת חינוך ילדיו, ושאל: האם אתה רוצה לקבוע לימוד יחד מדי ערב ובשבת בבוקר שעה לפני התפילה?… דבר כזה כמעט שלא יתכן בארה"ב, מי קם שעה לפני התפילה? והוא דרש את זה. הגבתי: אתי?!… האם אתה מכיר אותי? והוא ענה: 'כן', דוקא איתך!' וכמובן שאין לתאר את השינוי שנעשה בי מאז בחיים הרוחניים שלי.
"צדקת מאוד בדרשתך! אכן, ראש השנה קובע!"
הרב א' חפץ, מוסף שבת קודש כי תבוא תשע"ד