האם מותר לישון עם תפילין כשאוחזם בידו?│ מה נחשב 'היסח הדעת' בתפילין?│ ובאיזה אופן מותר להיכנס עם תפילין לבית הקברות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תפילין במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן מ"ד סעיף א' – סימן מ"ה סעיף א']
שינת עראי כשהתפילין על גופו
אדם שלבוש בתפילין, אסור לו לישון איתם אפילו שינת עראי, משום שיש חשש שמא יפיח בהם ולא יתנהג בהם בכבוד, ובכל זאת, בשני תנאים מותר לו לישון שינת עראי בתפילין, התנאי הראשון, שיניח עליהם איזה שהוא בגד, ועל ידי זה הוא יזכור להתנהג בתפילין בכבוד, והתנאי השני, שאין אשתו עמו, כיוון שאם היא נמצאת אתו, יש חשש שמא הוא ישמש איתה, וגם כאשר התקיימו שני התנאים, מותר לו לישון בהם רק שינת עראי, וזה על ידי שמניח ראשו בין ברכיו, וישן בהם שינת עראי, אבל אסור להיכנס למיטה ולישון, שמא ישתקע בשינת קבע.
שינה עם תפילין שאוחזם בידו
אדם שאינו לבוש בתפילין אלא הוא אוחז אותם בידו, מותר לו לישון בהם גם שינת קבע, כיוון שאין חשש של הפחה, אבל יש בזה בעיה אחרת, והיא, שמא תוך כדי השינה התפילין ייפלו מידו ויבואו לידי ביזיון, ולכן, כאשר התפילין כרוכים בידו שאז אין חשש שמא הם ייפלו, מותר לישון בהם אפילו שינת עראי.
שינה עם תפילין המונחות בנרתיק
כל זה אמור, כאשר התפילין חשופים כמו שהם, אבל תפילין המונחים בכיסם, מותר לישון בהם שינת קבע אפילו כשאוחז אותם בידו, שהרי גם אם הם ייפלו, אין בזה ביזיון גדול, אבל לכאורה יש כאן בעיה אחרת שמעורר המשנה ברורה, איך מותר לישון שינת עראי בתפילין, והרי הוא מסיח דעתו מהתפילין, ותפילין אסורים בהיסח הדעת ? ומייסד המשנה ברורה, שהיסח הדעת נחשב, רק כאשר אדם עוסק בשחוק וקלות ראש, אבל אם הוא טרוד במלאכתו, זה לא היסח הדעת שאסור בתפילין, אלא אם כן הוא כל כך טרוד שהוא מסיח דעתו לגמרי מיראת שמים, וממילא כך גם לגבי שינה, זה לא נחשב היסח הדעת, כיוון שאינו עוסק בשחוק וקלות ראש, אבל גם בזה, מצוה מן המובחר שאדם ייתן דעתו על התפילין, חוץ משעת הלימוד והתפילה שזה מותר.
תפילין בבית הקברות או בקרבת מת
אסור להיכנס לבית הקברות עם התפילין, משום 'לועג לרש', ולכאורה, יש כאן בעיה בלשונו של השולחן ערוך שכותב, 'אסור להיכנס לבית הקברות או לתוך ד' אמות של מת', מדוע לא עירב את הכל יחד ואמר, 'אסור להיכנס לתוך ד' אמות של קבר או של מת' ? ומדייק מזה המגן אברהם, שאסור להיכנס לבית הקברות אפילו אם הוא במרחק של יותר מד' אמות מהקבר, ואם הוא ליד מת, אז האיסור הוא רק בתוך ד' אמות של מת, והכרעת המשנה ברורה היא כדלהלן, אם הוא נמצא באמצע בית הקברות, אז אפילו אם הוא במרחק של יותר מד' אמות, יש בזה משום 'לועג לרש', אבל אם הוא נמצא בקצה של בית הקברות, שם הדין הוא, שאם הוא בתוך ד' אמות של קבר, יש בעיה, ומחוץ לד' אמות, אפילו שהקרקע הוקצתה לבית הקברות, אין בזה בעיה, ואדם שנמצא בחדר שיש בו מת, אפילו שהוא במרחק של יותר מד' אמות, יש בזה בעיה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א