לפעמים אדם חושב שהוא כבר ראה הכל, שום דבר כבר לא יפתיע אותו. אבל אז הוא זוכה לחוויה מטלטלת שמלמדת אותו להבין שהוא עוד לא ראה שום דבר…
את ארגון 'דרשו' אין צורך להציג בפני אף יהודי שומר תורה ומצוות, ובוודאי שלא בפני קוראיו של עלון 'לקראת שבת'. כל מי שמכיר את הארגון מבין שכל אחד ואחד מהעובדים פה זכה לפגוש לא מעט גדולי ישראל, בהתייעצויות התכופות של ההנהלה המתקיימות בתיהם, באירועי הוקרה ומעמדי סיום, בשמחות של מנהלי הארגון שגדולי התורה מגיעים אליהן כדי לחלוק כבוד למי שעמלים על הפצת אור התורה בכל מקום בעולם, ועוד ועוד.
גם אני זכיתי לראות לא מעט גדולי ישראל ברבות השנים, הענווה, השפלות, הצניעות, גדלות הנפש, כל אלו נשקפו מפניהם המאירות בכל רגע ורגע.
אבל הפעם זכיתי לחוויה מיוחדת במינה, זכיתי להצטרף לנסיעה הגדולה לראדין ולווילנא, בה נטלו חלק גדולי התורה ורבני קהילות מכל רחבי העולם היהודי.
מה אומר ומה אדבר… היה מה לראות! אפילו הדייל בטיסת 'אל על' המיוחדת שהוחכרה כולה ל'דרשו', הודה באוזניו של אחד הנוסעים שזאת היתה הטיסה הכי מעניינת והכי מיוחדת שבה השתתף בכל שנות עבודתו בחברה: "ראיתי כל כך הרבה רבנים שלא מרימים את העיניים מהספר אפילו לרגע אחד, הרגשתי כאילו אני עומד מול הסנהדרין הגדולה", דברי הדייל שמיותר לציין כי אינו נמנה על הציבור החרדי…
באחת מנקודות הביקורת ראיתי את עובדי המקום מצטנפים במקומותיהם ביראת כבוד ונותנים לרבנים גדולי התורה לעבור, מתוך הבנה שמדובר באנשים מורמים מעם.
קשה לתאר את כל אותן אנקדוטות קטנות שנתנו לי להרגיש כאילו אני נמצא בעולם אחר לגמרי, במחיצתם של אנשים שכל כולם 'איין שטיק תורה'.
אבל על סיפור אחד אני לא יכול לדלג: בליל שבת הסבו הכל סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם, כמו שרק 'דרשו' יודע לארגן לכבוד התורה ולכבוד גדולי התורה.
שמתי לב שאחד הרבנים, שבמקרה הוא גר בשכונה שלי, ולכן יש לי היכרות אישית עמו, נעדר מהסעודה. האמת שקצת דאגתי לו, חשבתי שאולי הוא לא חש בטוב וכדו'. כנראה יש סיבה שבגינה הוא נמנע מלאכול בליל שבת…
בשבת בבוקר, אחרי התפילה, ניגשתי אליו ושאלתי בעדינות אם הכל בסדר ומדוע נעדר הרב אתמול מהסעודה. הרב הסביר לי שהוא אכל בחדר שלו, הוא הסתדר… מה המלצרים הכניסו אוכל לחדר? שאלתי… לא לא, השיב הרב, "הבאתי אוכל מהבית. אני פשוט מקפיד לא לאכול את סעודת השבת לפני שאני משלים את 15 דפי הגמרא בלימוד היומי הקבוע שלי, וידעתי שכאן בגלל הנסיעה לא אוכל להספיק, לכן הצטיידתי מראש במזון שהבאתי מהבית, כי ידעתי שבליל שבת לא אוכל לסעוד יחד עם כולם. השלמתי את חוק לימודיי ובשעה 11 בלילה אכלתי את סעודת השבת…".
מההיכרות שלי עם אותו גדול בתורה אני יודע שהוא מסיים בכל שנה גם ש"ס בבלי וגם ש"ס ירושלמי לצד לימודים נוספים וקבועים שיש לו בשו"ע ובשאר ספרים… תמיד התפלאתי איך אפשר להספיק ללמוד כל כך הרבה, אבל אחרי ששמעתי את ההסבר ה'פשוט' שלו על היעדרותו מסעודת השבת, כבר נפתרו לי כל השאלות…
וסיפור אישי קטן נוסף.. בדרך לשדה התעופה ראיתי את אחד מגדולי הצדיקים פוסע עם מזוודתו, ביקשתי קצת לסייע לו, ואמרתי כבוד הרב, שהרב יביא לי את המזוודה, והוא סירב כמובן. ניסיתי 'נשק' נוסף, כבוד הרב, אם הרב נותן לי את המזוודה הרב מזכה אותי במצוות שימוש תלמידי חכמים.. ואז הוא עצר, הביט אלי וחייך חיוך גדול ורחימאי, למשמע הבדיחה…