פעם בעת שהותו של כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע בעיר המרפא מארינבאד, היה זקוק לרופא, והגיע אליו רופא מתבולל שהיה רחוק מאד מיהדות. לאחר שהרופא טיפל ברבי, ביקש לדבר עמו ביחידות, והיה בקודש פנימה זמן קצר.
לאחר שיצא, נכנס הרה"ח המפו' רבי דוד געציל'ס ז"ל אל הקודש, ומצא את מרן זי"ע מסתובב אנה ואנה בחדר כשהוא נסער, ואמר כמה פעמים: "הלא זקני צדק"…
וסיפר: כשדיבר פעם כ"ק מרן מהר"ש [מבעלזא] זי"ע אודות הכמיהה לגאולה השלמה ולביאת משיח צדקנו, אמרה לו הרבנית מרת מלכה ע"ה, שאם משיח יבוא בזמנו, היא בטוחה שמרן יהיה משיח.
השיב לה מרן: משיח לא אהיה, אך אהיה מן החשובים אצלו. והוסיף: "הלא העבודה של המשיח תהיה קשה עד מאד, כי מה יעשה עם כל אותן תינוקות שנשבו מקרב אחינו בני ישראל? – לקחתם עמו לארץ ישראל כמות שהם, אי אפשר; להשאירם כאן, אף זאת אי אפשר. יהא עליו אפוא להחזירם בתשובה ולהציבם על דרך טוב, ובאופן זה להעלותם לארץ ישראל".
הפטיר מרן מהרי"ד זי"ע: "רופא זה הזכיר את עצמו אצלי, שכבר עברו כמה שנים מנישואיו ועדיין לא נושע בזרע של קיימא, וביקש ממני שאברך אותו, ומזה מוכח שיש לו עדיין אמונה. ואם כן מה יעשה משיח עמו?! – להעלותו אי-אפשר, שהרי הוא מתבולל, ולהשאירו כאן אי-אפשר, שהרי יש לו קצת אמונה…
"מזה אני רואה במוחש שכ"ק זקני ז"ל צדק באמרו שעבודתו של משיח תהא קשה ביותר, כי יצטרך להזריח אור והרהורי תשובה בלבם של היהודים הפחותים והגרועים ביותר, ורק לאחר מכן יוכל להעלותם עמו לציון ברינה".
(פניני קודש – בעלזא)