י. שרייבר, שליח 'יתד נאמן' לוילנא וראדין
עֵינֵי עַמְּךָ בָּם תְּלוּיוֹת
לא בכל יום טרמינל 3 רואה מראות שכאלו. בזה אחר זה הם מגיעים לשם. מרנן ורבנן גדולי ישראל, כשתיק קטן בידיהם וספר תחת בית שחיים, הם צועדים פנימה. את המתח ניתן לחוש באוויר, כאשר העוברים ושבים מביטים נוכח הדמויות רבות ההוד שנכנסות בשערי האולם.
זו לא סתם טיסה. לא נוסעים כאן למנוחה. מטען כבד מונח על כתפיהם בשליחות המוני בית ישראל.
— הוֹרֵם מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ הֲבִינֵם מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ
עשרות אלפי יהודים מכל העולם, ששמם נכתב באותיות של אש, שורה אחר שורה, ב'ספר הגיבורים', נושאים אליהם עיניים. נושאים את ליבם אל זקני הדור, המלמדים סנגוריה עם ישראל ויעמדו בעוד 12 שעות על ציונו הקדוש של מי שהרעיש את העולם והועד בו כי כל אשר יצא מפיו – קם ונהיה.
ההתרגשות במטוס – בשיאה. כשעוברים על פני השורות הראשונות אי אפשר שלא לחוש יראת הרוממות. גדולי עולם ואדירי ארץ ספונים כאן על מטוס אחד, במטרה להבקיע שערי שמים, ולבקש תפילה ותחנונים מלפניך על עמך בית ישראל.
בירושלים דליטא
בשעות דמדומים המטוס נוחת בוילנא המושלגת. ההתרגשות צפה ועולה כאשר גדולי ישראל מניחים את רגליהם על ארץ ניכר, הארץ ספוגת הדם של אבותנו ואמותינו, שנעקדו כאן על קידוש ה', נרצחו נשרפו ונטבחו בעודם בחיים, והארץ – שלצד הכאב הנורא – הולידה מבין רגביה גאוני עולם; ירושלים דליטא.
בשל השעה הסמוכה לשקיעה, מתארגנים במקום מנינים לתפילת מנחה. מה נאדר המראה: גדולי התורה שליט"א, מכל העדות והחוגים, נעמדים יחד לתפילה בשדה התעופה המנוכר והגויי, מתרכזים בפינה שקטה, ומעתירים בשיח על אדמתה של וילנא, עיר ואם בישראל, ירושלים דליטא.
חלקת מחוקק ספון
עם ההגעה למלון 'קמפינסקי' בוילנא, ואחר תפילת מעריב והתארגנות מהירה, יוצאת משלחת הרבנים מא"י לכיוון ראדין. מחברי המשלחת – אזרחי ארה"ב ואירופה, נבצר ליטול חלק בנסיעה זו, בשל המתח המדיני השורר כעת בין בלארוס לחלק ממדינות העולם, והם ממשיכים לקברו של הגאון בווילנא.
באוטובוס שהוקצה לשם כך יוצאת המשלחת לכיוון העיירה ראדין. פתיתים לבנים מתערבלים אל מול חלונו של הנהג, וקור מקפיא מכה באוטובוס שעושה את דרכו באיטיות לעברה העיירה הבלארוסית. הרב ישראל ליוש מ'דרשו' נוסך התרגשות בקרב הנוכחים כשהוא מציג את הנתונים המדהימים על כך ש-50 אלף יהודים קיבלו על עצמם עד שעה זו להצטרף ללגיונו של מלך וללימוד הדף היומי בהלכה. התחושה היא כי אין מנחת אהבה גדולה יותר לאותו צדיק מבשורה מרנינה זו.
במהלך הדרך נשמעים דברי חיזוק ממרנן ורבנן, הגאון רבי אברהם סאלים שליט"א ומהגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א.
לקראת השעות הקטנות של הלילה האוטובוס העייף מטפס על הגבעה המוליכה לראדין, נוסע בין בתי העץ המרקיבים מיושן, ומתקרב לעבר ציונו של מאיר עיני ישראל הסבא קדישא. למרות הקור האדיר שפורץ לאוטובוס ברגע שהדלתות נפתחות, זרם של התרגשות חולף בקרב המשתתפים נוכח העובדה שהנה-הנה, אנו קרובים לעמוד קרוב למקום שבו נטמן אותו צדיק.
וכך, בשעת לילה מאוחרת, בכפר בלארוסי נידח, בוקע אור גדול עד לשמי מרום. מעמד התפילה נפתח בבכיות נוראיות מפי הגה"צ רבי שמעון גלאי שליט"א, בתפילת ה' ה' כאשר לאחר מכן נשמעים הנוקבים חדרי בטן, מפי הגרד"ש זולדן והגר"ב שטרנבוך שליט"א. לאחר מכן הגר"מ בן שמעון שליט"א קורא את התפילה המיוחדת שחיבר הגאון רבי יעקב הלל שליט"א לקראת המעמד ההיסטורי.
לאחר ההכנה העצומה והתפילות בהתרגשות הלב, שיאו של המסע מגיע כאשר גדולי ישראל מניחים את ספר הגיבורים על קברו של מרן הח"ח, כחוני המעגל בשעתו שאמר "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך".
ישיבה על קברו
אחרי התפילה סוחטת הדמעות, בהיכל ישיבת ראדין, ממתינה למשלחת סעודת מצוה מפוארת שהייתה בבחינת "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ". הרבנים שליט"א נושאים דברים על הזכות הגדולה, ועל תחושת השליחות בשם רבבות אלפי לומדי המשנה ברורה בכל העולם.
הרב נחמיה בורשטיין שליט"א מתאר לנוכחים כי היכל הישיבה עומד לקראת גאולה ושיפוץ מקיף (עד היום שימש הוא כתיאטרון, למרות שמבנה הישיבה בכללותו די נשתמר כצורתו), והרב משה פימה שליט"א, מתאר בהתרגשות על המהפכה הרוחנית שעוברת על האיזור כולו, כאשר ילדים ונערים יהודים רבים שבים לכור מחצבתם.
מי שענה לאליהו
באותו זמן עושה את דרכה משלחת נוספת, בראשה עומדים הגאונים הגדולים רבי דוד כהן שליט"א ורבי אליעזר יהודה פינקל שליט"א, וכן נשיא דרשו הרה"ג דוד הופשטטר שליט"א, לעבר בית העלמין בוילנא.
בדרך לבית העלמין העתיק נושא דברי הקדמה ראש ישיבת חברון, הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א, המתאר את גדלותו הנוראה של אדוננו הגר"א, אשר היה בחייו בבחינת ארון הקודש של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ובבכי קורא להזכיר רחמי שמים לטובת הפרט והכלל.
רק פטריות תאורה שהוכנו מבעוד מאוד מאירים את חשכת הלילה הלבן, כאשר שלג כבד ממשיך לרדת כל העת על בית העלמין שדממה קפואה נחה עליו. למרות הקור האדיר, ותחת שלג כבד המשלחת נושאת פרקי תהילים ברגש ובהתלהבות עצומים, כאשר לאחר מכן נאמרים פרקי תהלים גם על ציוניהם הסמוכים של מרנן רבי חיים עוזר זצוק"ל ורבי איצל'ה מפוניבז' זצוק"ל.
משם, בתחושה של התעלות ממשיכה המשלחת לבית העלמין הישן, שזדים הילכו בו חיללו ופשעו בו, כאשר חרשו את עצמות הקדוש של אבותינו ואמותנו הקדושים רח"ל, ושם בין רגבי העפר התגלתה בשנים האחרונות מצבתו של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ זצוק"ל בעל ה'ברכת שמואל':
דם עבדיך השפוך
ביום שישי בבוקר, משלחת מיוחדת יוצאת לקובנה, ועורכת תפילת שחרית בהתעלות והתרגשות בבית הכנסת של מרן בעל ה'דבר אברהם' זצוק"ל שכידוע מסר נפש כפשוטו למען יהודי ליטא במשך שנים רבות. משם המשיכה המשלחת למתחם גטו קובנה שבו גרו יהודים רבים בתקופה שאסור היה ליהודים לגור בתחומי העיר, ומשם המשיכה המשלחת אל בנין ישיבת סלבודקא, בנין שנבנה אך לא אוכלס בשל המלחמה שפרצה.
לאחר מכן, ברגעים שמשתתפי המסע לא ישכחו לעולם, מגיעה המשלחת אל גיא צלמוות, "הפורט השביעי" – מקום עקידתם עקה"ש של מרן הגר"א וסרמן זצוק"ל הי"ד ותלמידיו. בסמוך לבור, שאותו ראו בפעם האחרונה בחייהם קדושי קובנא הי"ד, ושעל שפתו קראו שמע ישראל לפני שנורו למוות, משלחת הרבנים נעמדה לאמירת קינות, וקבלת עול מלכות שמים. לאחר מכן שרו הכל יחד 'אני מאמין' ונאמר קדיש לע"נ הקדושים.
שיר ליום השבת
שבת פורשת את כנפיה על וילנא המושלגת. באולם בית הכנסת מתכנסים הכל לקבלת שבת ברוב עם, בשיר ושבח, ובתחושה עילאית מיוחדת. לאורך כל השבת, התחושה הייתה כי מכאן, מהמקום הזה, ומהשבת המיוחדת הזו, מתעצב עתיד לימוד ההלכה בעולם היהודי.
אווירה תורנית חמימה ומיוחדת, בבחינת מעין עולם הבא שרתה על המלון לאורך השבת, כאשר גדולי ישראל מוסרים שיעורים ודברי חיזוק לצירי דרשו, ועודדו את מי שעומדים בחזית, ומרחיבים את לימוד ההלכה לכל תפוצות ישראל.
בסעודות השבת, לאחר התפילות, שוב ושוב המשתתפים מתאספים סביב גדולי ישראל, יונקים מחכמת תורתם, לומדים ואוספים שביב ועוד שביב של תורה, של יראת שמים, של השקפה נכונה, וכמו אוספים כוח לקראת המשימה המאתגרת שמונחת על כתפיהם, להוביל את קביעות לימוד ההלכה בעולם היהודי כולו בס"ד בשבע השנים הקרובות.
גנרלים של תורה
במוצאי שבת מתכנסים יחד לדיון מיוחד רבני 'דרשו' מארץ ישראל, ארה"ב ואירופה. כלל המשתתפים מאוחדים סביב אתגר אחד: כיצד לגרום לכך ש"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". הרבנים דנים באתגר העצום שעומד לפני העולם היהודי ערב המחזור השלישי בדף היומי בהלכה, ובפוטנציאל הנרחב להרחיב גבולות ההלכה במחזור זה.
במהלך הרב-שיח מוצגות שאלות שהתעוררו אצל מגידי השיעורים בהלכה בכל העולם, כאשר הרבנים שליט"א נותנים מענה ממוקד והכוונה הלכתית ותורנית למגוון השאלות. (יריעה נרחבת על הרב-שיח יתפרסם אי"ה ב'מוסף שבת קדש' בשבועות הקרובים).
בשולי ועידה זו, מתקיים מושב נוסף של פעילי ומנהלי סניפי 'דרשו' בכל העולם, מושב בראשו עומדים נשיא 'דרשו' הרב דוד הופשטטר שליט"א, וחבר ההנהלה העולמית של דרשו הרב שלמה רוזנשטיין שליט"א. זה ליד זה הם יושבים שם, גנרלים של תורה, ראשי דרשו בצרפת, באנגליה ובעוד עשרות זרועות דרשו בכל רחבי אירופה שאחראים לנצח על הנחלת לימוד המשנה ברורה בכל תפוצות ישראל.
גומרה של תורה
את המסע המיוחד והמטלטל, נועל המעמד המרכזי המתקיים באולם המרכזי במלון 'קמפינסקי'. סביב שולחנות ערוכים יושבים גדולי ישראל, וצירי דרשו, כאשר התחושה היא של התחלה חדשה, של בריה חדשה שירדה לעולם, לא הייתה מעולם ולא תהיה לעולם, רגע היסטורי שלא יסולא בפז: הפתיחה הראשונה של המחזור השלישי בדף היומי בהלכה.
את השמחה העצומה אחרי הסיום קשה להעלות עלי דף עיתון. הקירות רעדו נוכח הריקודים שבקעו מעומק הלב "וטהר לבינו לעבדך באמת", כאשר הגר"ש גלאי לא היה יכול לעצור את התרגשותו, עלה על כסא ועודד את השירה, ומשם המשיכה השירה בשעטת שמחה אדירה "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁה' אֱלֹקָיו".