האם מבטלים לימוד תורה בציבור כדי לשמוע קריאת המגילה ?

י"ד בשבט תשפ"ב- סימן תרפ"ז- סעיף ב'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם אדם המתפלל בקביעות במניין מצומצם צריך לשמוע קריאת המגילה במניין גדול יותר?ובאיזה אופן מת מצוה דוחה מקרא מגילה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ז סעיף ב']

קריאת מגילה קודמת לתלמוד תורה ושאר מצוות

כותב השולחן ערוך, מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, וקל וחומר שאר מצוות של תורה שכולם נדחים מפני מקרא מגילה, ומבאר המשנה ברורה, שאין הכוונה שמבטלים תלמוד תורה רק בשביל עצם שמיעת המגילה, אלא אפילו כדי לשמוע מגילה בציבור, צריך לבטל בשביל זה תלמוד תורה, ואפילו אם היה חבורה גדולה של מאה אנשים שלומדים באיזה בית, בכל זאת צריך לבטל, וללכת לקרוא את המגילה בציבור, משום 'ברוב עם הדרת מלך', ומבואר במגן אברהם, שאדם כזה שיש לו מניין שהוא מתפלל בו בקביעות, אבל המניין מצומצם, אינו צריך בשביל מקרא מגילה ללכת לבית הכנסת גדול יותר.

מת מצוה דוחה קריאת מגילה

המצוה היחידה שדוחה מקרא מגילה, זו המצוה של קבורת מת מצוה, ומדייק המשנה ברורה את הלשון, 'חוץ ממת מצוה שאין לו קוברים כדי צרכו', שאף על פי שמדובר כאן במת כזה, שיש לו באופן עקרוני כאלה שיקברו אותו, והוא לא מוטל בביזיון, אלא שאין לו 'כדי צרכו', אפילו בשביל תוספת כבוד המת, מותר להקדים את המת מצוה לפני מקרא מגילה.

האופן שבו מת מצוה נדחה מפני מקרא מגילה

כל מה שלמדנו שמקרא מגילה דוחה מצוות דאורייתא, זה רק כאשר אפשר לעשות בסופו של דבר את המצוה מדאורייתא, אבל אם בסופו של דבר תידחה המצוה דאורייתא לגמרי, אז ודאי שהמצוה דאורייתא דוחה את המקרא מגילה, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא כיוון שמקרא מגילה זה רק מדרבנן, ולכן, המצוה מדאורייתא דוחה את המקרא מגילה, ומה שמת מצוה קודם למקרא מגילה, זה רק באופן כזה שאפשר לקרוא את המקרא מגילה אחר כך, אבל אם המקרא מגילה ידחה לגמרי, הדין הוא, שהמקרא מגילה דוחה את ההתעסקות עם המת מצוה, והרש"ל והב"ח וכן הגר"א סוברים, שאפילו באופן שהמצוה דאורייתא תתבטל לגמרי, המקרא מגילה קודמת.

אומר המשנה ברורה, יש כמה אחרונים שסוברים, שאפילו באופן שקריאת המגילה תידחה לגמרי, כגון שזה כבר סמוך לחשיכה, בכל זאת הדין הוא, שמת מצוה קודם למקרא מגילה, אבל המשנה ברורה מגביל, שזה דווקא כאשר המת מונח בביזיון, וגם אם נפסוק, שאם יש אפשרות לקיים את שניהם, שהדין הוא שקבורת המת קודמת למקרא מגילה אפילו משום תוספת כבוד המת, אבל כאשר אי אפשר לקיים שניהם, אז ודאי שקבורת המת קודמת רק כאשר המת מוטל בביזיון, ולא רק כאשר ההזדרזות היא מפני כבוד המת.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן