מה נחשב לעיר המוקפת חומה? │ האם קוראים את המגילה בכרך של גויים? │ ומתי קוראים את המגילה בטבריה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות פורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרפ"ח סעיפים א' – ד']
טעם חלוקת פורים לשני ימים
חז"ל חילקו את חג הפורים לשני ימים, פרזים עושים בי"ד, ומוקפים בט"ו, וטעם הדבר הוא, מפני שהנס גם הוא היה במשך יומיים, היהודים בכל מקום נלחמו בי"ג ונחו בי"ד, ובשושן שהייתה מוקפת חומה באותה העת, נלחמו גם בי"ד ונחו בט"ו, ולכן, גם לדורות חילקו חז"ל את ימי הפורים לשני ימים, אבל יש כאן דבר לא מובן, השולחן ערוך אומר, מה נחשב למוקף חומה? מה שהיה מוקף חומה מימות יהושע בן נון, ולכאורה, מה זה קשור ליהושע בן נון, יותר מתאים שזה יהיה תלוי בעיר שהייתה מוקפת חומה בימי אחשוורוש כמו שושן, והיא תיחשב למוקפת חומה? ומבאר המשנה ברורה, שמכיוון שבאותה העת, ארץ ישראל הייתה חרבה, אם יתלו את הכבוד בשושן, יש בזה פחיתות כבוד לארץ ישראל שהיא הייתה חרבה, לכן תקנו חז"ל, שיהיה תלוי במוקפת חומה מימות יהושע בן נון.
אפילו אם הכרכים אינם מוקפים עכשיו חומה, קוראים בט"ו, ואפילו אם הם בחו"ל, ואפילו אם אין בהם עשרה בטלנים שבטלים ממלאכתם שעוסקים בצרכי ציבור, דהיינו, אנשים שקבועים תמיד להשכים ולהעריב בבית כנסת להתפלל, בכל זאת הדין הוא, שיש באותה העיר דין מוקפת חומה לקרוא בט"ו, ומביא המשנה ברורה, שיש ראשונים שחולקים וסוברים, שאם אין באותה העיר עשרה בטלנים, לא קוראים בה בט"ו.
איזו עיר נחשבת למוקפת חומה
עיר נחשבת מוקפת חומה לקרוא בה בט"ו רק כאשר היקף החומה קדם לעיר, אבל כאשר העיר קדמה לחומה, היא לא נחשבת לעיר המוקפת חומה, ובסתמא כאשר אדם מגיע לעיר, והוא רואה עיר וגם חומה, ואינו יודע האם החומה קדמה לעיר ואז העיר נחשבת מוקפת חומה, או שהעיר קדמה לחומה ואז העיר נחשבת כעיר שאינה מוקפת חומה, באופן כזה, אומרים שמסתמא החומה קדמה ולבסוף ישבה, או שהיא היא התיישבה על דעת להקיפה.
כפרים הנחשבים ככרכים
ישנם שתי אפשרויות לכפרים להיחשב כמו הכרכים:
א. על ידי שהם נראים.
ב. על ידי שהם סמוכים.
יכול להיות סמוכים ואינם נראים, כגון שהם בעמק, אבל רק עד מיל, ומבואר בשער הציון, שההגבלה של מיל זה הולך רק על סמוך, ולא על נראה, אבל כפר כזה שהוא נראה את הכרך, הוא נחשב כמו הכרך אפילו אם זה יותר ממיל, אבל מביא השער הציון בשם יש אומרים, שכפר כזה שהוא נראה ביותר ממיל, מתי הוא נחשב כמו הכרך? רק כאשר הוא משתתף בענייניו עם העיר, אבל המשנה ברורה מביא יש אומרים, שאפילו בנראה, זה דווקא עד מיל.
קריאת המגילה בכרך של גויים
יש נידון בביאור הלכה, מה הדין בכרך של עכו"ם שאין בו ישראל בכלל, ואומר הביאור הלכה, שישראל שנכנס לכרך זה בפורים, קורא בט"ו, עוד כותב הביאור הלכה, אם בכרך קראו בי"ד וט"ו מספק, אז הכפרים הנראים והסמוכים, קוראים בי"ד, כלומר, אין כזה דבר 'סמוך ונראה' למקום מסופק.
בן כרך הקורא מגילה לבן עיר
כפרים ועיירות גדולות שאינם מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים בי"ד, ומי שדינו לקרוא בט"ו, אינו יכול לקרוא ולפטור לבני י"ד בי"ד, וכן להפך, כיוון שאינו מחויב עכשיו בדבר, וכתב הפרי מגדים, שאם בן כרך קרא לבן י"ד בי"ד, יצא, ואולי הסיבה היא, כיוון שרוב העולם הקריאה שלהם בי"ד.
כרך המסופק
כרך שהוא ספק אם הוא כרך המוקף חומה מימי יהושע בן נון או לא, הדין הוא, שקוראים מספק בשני הימים, בי"ד ובט"ו ובלילותיהם, ויברך רק בי"ד שהוא זמן קריאה לכל העולם, ונוהגים שמחה ומתנות בשניהם, וטבריה צריך לקרוא בה בי"ד וט"ו, משום שספק האם הים שלה חשוב כחומה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א