מאיזה שעה ביום מותר לנענע בלולב? │ ומדוע אין לאחוז בלולב במשך כל התפילה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרנ"ב]
זמן נטילת ארבעת המינים
מצות לולב ביום ולא בלילה, שנאמר 'ולקחתם לכם ביום הראשון' – ביום ולא בלילה, וכל היום כשר ללולב, אבל זריזים מקדימים ונוטלים אותו בבוקר, וזמנו הוא מהנץ החמה, ואם נטלו מעלות השחר, יצא ידי חובה, ועיקר מצותו הוא בשעת ההלל כדי לנענע בו בהודו ובהושיעה נא, ואדם שצריך לצאת לדרך, יכול ליטול לולב מעלות השחר, וינענע בו בשעה שנוטלו, ואדם שלא נטל לולב במשך היום והגיע זמן בין השמשות, מכיוון שיש כאן ספק דאורייתא, הוא מחויב ליטול את ארבעת המינים בבין השמשות, ובלי ברכה, כיוון שהברכות הם רק מדרבנן, והסכימו האחרונים, שאף על פי שבשאר ימי החג, נטילת לולב היא רק מדרבנן, מכיוון שאין בזה טרחה ליטול לולב בבין השמשות, יטול בבין השמשות ואפילו שזה לא ספק דאורייתא, אלא שיזהר שלא לברך על הנטילה, שהרי אולי הוא לא יוצא בזה ידי חובה
אחיזת הלולב בשעת התפילה
המדקדק, יאחוז את הלולב בידו כשנכנס מביתו לבית הכנסת גם בשעת התפילה, ואף על פי שאסור להחזיק שום דבר בשעת התפילה, בכל זאת מכיוון שלקיחת ארבעת המינים היא מצוה, זה לא יפריע לו לתפילה, וכל זה בזמנם, אבל בימינו, אדם שמדקדק כך במעשיו, יש בזה משום יוהרא.
אכילה לפני נטילת לולב
אסור לאכול לפני נטילת לולב, וטעימה בעלמא מותר רק לצורך גדול, ואם שכח ואכל ונזכר באמצע אכילתו, אם זה קרה ביום הראשון שהוא מן התורה, יפסיק באמצע סעודתו, ואפילו אם יש זמן ליטול את הלולב לאחר שיסיים את סעודתו, אבל מיום הראשון והלאה שזה רק מדרבנן, אם יש זמן ביום ליטול את הלולב לאחר הסעודה, לא יפסיק, ואם התחיל לאכול לפני חצי שעה מעלות השחר, נחשב שהתחיל בהיתר, וגם בדאורייתא לא צריך להפסיק אם יש זמן ביום, ויש אומרים, שהסיבה שאסור לאכול לפני שמקיימים מצוה דאורייתא היא, שמא הוא ישכח, ולכן אם יש מי שיזכיר לו, מותר לאכול.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א