מדוע התירו לאשה לטלטל ארבעת המינים והרי אינה חייבת בהם? │ ואיזה מין מארבעת המינים נוהגים להחליף כל יום משום הידור מצוה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימנים תרנ"ג – תרנ"ד]
הנאה מריח הדס ואתרוג של מצוה
הדס של מצוה אסור להריח בו, כיוון שעיקרו עשוי להריח והוקצה כל שבעת ימי החג, אבל מותר להריח באתרוג של מצוה, כיוון שעיקרו עומד לאכילה, וממילא, כאשר ייחד אותו למצוה, הוא הקצה אותו מאכילה, אבל לא הקצה אותו מלהריח, ובכל זאת, כיוון שיש מחלוקת האם מברכים על אתרוג ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות', שיש הסוברים, שמכיוון שזה של מצוה וזה לא עשוי לריח לא מברכים עליו, לכן יש להימנע מלהריח בו.
אדם שייחד את ההדס לצורך מצוה אבל עדיין לא נטל אותו, מותר בהנאה, כיוון שהזמנה לאו מילתא היא, ומוסיף המשנה ברורה, שאפילו אם בשנה הקודמת הוא נטל את זה, בכל זאת, כיוון שבשנה הזאת הוא לא נטל את זה, בטל הקדושה, וזה בגדר של השמנה, ומותר להנות מזה.
אשה בטלטול ארבעת המינים
מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה ומחזירתו למים, ומבאר המשנה ברורה שהחידוש בזה הוא, שאף על פי שאשה אינה חייבת בנטילת לולב, והיינו חושבים לומר, שמחמת זה אסור לה גם לטלטל את הלולב, ועל זה משמיע לנו השולחן ערוך, שמותר לה לטלטל את הלולב, כיוון היא רשאית ליטול את הלולב עם ברכה, וממילא זה לא מוקצה לגבה.
הוספת מים בכלי שבו מונח הלולב
מותר להוסיף מים בכלי שהלולב נמצא בו או על גבי הלולב עצמו אם צריך, ולא חוששים בזה משום השקאת זרעים, אבל אין להחליף את המים, משום שיש בזה טרחה, ובחול המועד מצוה להחליף את המים, כדי שיישאר לח והדור, ומנהג כשר וטוב לשים את הלולב והערבה במים, כדי שלא יתייבשו, ונוהגים לקחת בכל יום מחול המועד ערבה חדשה ולקשור אותה בלולב, וזה הידור מצוה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א