מה הוא שיעור אתרוג כשר ?

י"ב חשון תשפ"ב- סימן תרמ"ח- סעיף כ"ב- סימן תרמ"ט- אמצע סעיף א' הגה "ומשום זה"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם יש גבול לגודל האתרוג?ומה הדין באתרוג גזול או גנוב?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות לולב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרמ"ח סעיף כ"ב – סימן תרמ"ט סעיף א']

שיעור אתרוג

אתרוג שהוא פחות משיעור ביצה, אפילו שנגמר הפרי והוא בשל, פסול, אבל אם שיעורו כביצה, אפילו שהוא בוסר שעדיין לא נגמר הפרי, כשר, ובעניין הגבול של גודל האתרוג, אפילו שהוא גדול באופן שצריך לסחוב אותו על הכתף, כשר, ואף על פי שאינו יכול לסחוב אותו עם שאר המינים, מבאר המשנה ברורה, שלא צריך ליטול את ד' המינים יחד, אלא יכול ליטול אותם זה אחר זה.

אתרוג גזול או גנוב

נאמר בתורה, 'ולקחתם לכם ביום הראשון', 'לכם' – משלכם, ולכן אפילו לאחר ייאוש בעלים, אי אפשר לצאת ידי חובה בד' מינים גזולים או גנובים, אלא צריך ייאוש ושינוי מעשה או שינוי רשות, ואם עשה את הקניין בד' המינים לפני קיום המצוה, כשר, אבל אם הקניין נעשה על ידי נטילת המצוה, דהיינו, שקנה את הלולב במשיכה, ובאותה משיכה נוטל אותו לצאת בו ידי חובה, נחשב הדבר למצוה הבאה בעבירה, ואינו יוצא באותה הגבהה ידי חובת נטילת לולב, וצריך להגביה שוב ולברך, ולשיטת המגן אברהם, אם היה ייאוש עם שינוי מעשה או עם שינוי השם או עם שינוי רשות, אפשר לברך עליו, אבל לט"ז והגר"א אסור לברך.

הגנב והגזלן עצמו, ודאי שזה פסול להם אפילו בשאר ימי החג, משום מצוה הבאה בעבירה, וזה לא משנה אם זה לפני ייאוש או לאחר ייאוש, ונחלקו, האם בשאר ימים מותר לאחרים להשתמש בד' מינים לפני ייאוש, או שיש בזה משום מצוה הבאה בעבירה, ולכן, דעת המגן אברהם, שלא להקל בזה, אבל לפי האליה רבה, אפשר לסמוך להקל כשיטת היש אומרים, וכל זה לעניין לצאת בזה ידי חובה, אבל אין לברך על זה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

1/82
דילוג לתוכן