מאת: הרב אלעזר גולדברג
בעודי מסיים ללמוד את הדף היומי, בדרכי להחזיר את כרך הגמרא אל ארון הספרים, הרהרתי לעצמי שאנחנו חייבים הרבה הכרת הטוב למי שהמציא את הנייר. אלמלא זאת, כנראה שכמות הספרים המודפסים בימינו היתה פחותה בהרבה.
גמרות, חומשים, ספרי הלכה וספרי מוסר – כל אלה היו נדירים מאוד אילו עדיין היינו משתמשים בגיליונות קלף כבעבר. אמנם גם לתעשיית הדפוס יש חלק במהפכה הזאת, אבל הנייר עצמו הוא לכל הדעות מרכיב מרכזי בכל ספר תורני שבו אנו הוגים.
אחרי זה חשבתי לעצמי שהנייר, במקורו, הוא גם כן מתנה מאת ה' יתברך. אין שום דבר בעולם הזה שאינו מגיע ממנו. ממילא, הכרת הטוב הראשונה והעיקרית צריכה להיות אליו, אל הקדוש ברוך הוא.
*
הנייר הראשון הומצא בסין, לפני פחות מאלפיים שנה. עד אז היו משתמשים בפפירוס (ומכאן שמו הלועזי של הנייר – "פֵייפֶר"), שהוא למעשה צמח הגומא המצוי במצרים – קנה הסוף המוכרים לנו. אמנם העיקרון של שני סוגי גיליונות הכתיבה די דומה, אבל עדיין ישנם הבדלים לטובת הנייר המתקדם יותר.
בהתחלה היו הניירות עשויים מסיבי בד, עד שבמהלך השנים וההתפתחות הטכנולוגית, החלו לייצר את הנייר מעצים. בתחילה גם עצם הייצור היה דורש השקעה רבה, משום שהיו יכולים להפיק גיליון נייר בכל פעם, באמצעות מסגרת שאותה היו טובלים בעיסת הנייר, מוציאים לייבוש ורק לאחר מכן טובלים שוב לשם יצירת גיליון נוסף.
כיום תעשיית הנייר היא אדירה ובכל העולם מיוצרים מיליוני טון של נייר לשימושים שונים ומגוונים. מספיק להביט סביבנו כדי למצוא כמה וכמה תועלות שהנייר הביא לחיינו, אם בצורת דפים לכתיבה, כוסות לשתייה, אריזות למוצרים שונים, ממחטות, קרטונים וכמובן: שטרות הכסף.
השטרות היו גם הסיבה שבגינה החלו להפיק גיליונות נייר באופן רציף, ממש לא מזמן. היה זה לפני כ-225 שנים (בשנת 1799 למניינם). מהנדס צרפתי הצליח לבנות, לאחר ניסיונות רבים, מכונה אוטומטית לייצור נייר. עד אז היה זה תהליך מפרך שעירב הרבה פועלים ונעשה בצורה ידנית. הוא, מתוקף תפקידו כמפקח על הצוות במפעל לייצור נייר עבור שטרות כסף, נתקל בסכסוכים חוזרים ונשנים אצל הפועלים שעבדו ידנית על יצירת הנייר, מה שהביא אותו ליצור את המכונה האמורה.
יש ארצות בהן היה נהוג – במקומות מסוימים – לבנות את בתיהם מנייר!… כך למשל בערים שונות ביפן השוכנות למרגלות הרי געש ובמקומות המועדים לרעידות אדמה, בנו את קירות הבית מניירות עבים המצופים בשרף עצים, על מנת למנוע נזק לגוף ולרכוש אם וכאשר תתרחש שם רעידת אדמה והבתים יתמוטטו. כי משקל הקירות העשויים מנייר קל ונפילתם לא תגרום להרג המוני כפי שאירע רק לאחרונה בטורקיה.
*
תהליך הייצור של הנייר הפשוט מתחיל, לרוב, בכריתת עצים ולאחר מכן:
- מרסקים יחד תערובת ובה שבבי עץ, מים וחומרים נוספים שידביקו את כל המרכיבים ויאחדו אותם ויוצרים עיסה אחידה.
- מדללים את העיסה במיכל המיועד לכך.
- העיסה זורמת באופן מבוקר על גבי רצועה מתכתית ומתייבשת בצורה הרצוי.
כיון שכתשעים אחוזים מכמות הנייר המיוצר נעשית, כאמור, מעצים, יש הרואים בכך פגיעה באיכות הסביבה. הנייר צורך אכן כמות גבוהה של אנרגיה. ולמעשה, כדי לייצר נייר, צריכים להשתמש בכמות של עצים הכפולה ממשקלו פי שלושה.
יש המנסים לתאר זאת באופן הזה: כדי להדפיס את העיתונים היומיים בכל מדינת ישראל, יש צורך בעשרות אלפי עצים. ואם כל עץ פולט חמצן שיכול לשמש שלושה אנשים בכל ימי חייהם, החשבון הוא פשוט… אך אל דאגה, הכמות הקיימת של החמצן בעולם – גם בלי עצים בכלל – יכולה להספיק לעוד כמה אלפי שנים…
*
לסיכומו של דבר, הנייר שאנחנו נהנים ממנו צורך הרבה אנרגיה, גם אם לא של בני אדם כמו בעבר. כך למשל בנוגע למים – בשביל לייצר גיליון נייר ממוצע, השתמשו ב-10 ליטר של מים! וזה עוד בדף פשוט. ישנם דפים משובחים יותר, עבים יותר, או מיוחדים באופן כזה או אחר.
מה המסקנה שלי מכל זה? שכדאי היה להשתמש בכל אותם משאבים – עצים, מים, שמן ועוד – כדי שבסופו של דבר יהיו לנו את הספרים שבהם אנו לומדים יומם וליל. כי אם הבורא יתברך הביא לבני אדם את היכולת ליצור נייר, עלינו להשתמש בכך למטרות טובות – להתפלל, להודות על העבר ולבקש על העתיד וכמובן כדי לעסוק בתורה הקדושה.
המאמר של הרב אליעזר גולדברג על נושא נחיצות הנייר
לפני שנים רבות ראיתי בספר ישן פירוש על הפסוק "אז ירננו עצי היער", שאחרי ביאת הגואל צדק במהרה בימינו אז ירננו ויחגגו כל עצי היער הנשחתים יום יום סתם, כדי לייצר נייר עבור הדפסת דברים בטלים ויותר גרוע מכך.