מה הטעם שאומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו' בקול רם? │ מה הוא הנוסח של 'כל נדרי'? │ ומדוע נהגו לעמוד שני אנשים לצידו של השליח ציבור?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום הכיפורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרי"ט סעיפים א' – ה']
'אנו מתירים להתפלל עם העבריינין'
נוהגים בליל יום הכיפורים, שהשליח ציבור אומר, 'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירין להתפלל עם העבריינין', ועבריין הוא מי שעבר עבירה, או שעבר על גזירת ציבור ונידו אותו, והדין הוא, שלא מצרפים אותו לכל דבר שבקדושה, ויכולים גם כן להתנות שלא להתפלל איתו בבית הכנסת, דהיינו, גם כאשר יש בבית הכנסת עשרה אנשים בלעדיו, בכל זאת יכולים להתנות שלא להתפלל איתו יחד באותו בית הכנסת, ומכיוון שבערב יום הכיפורים חוששים שמא בתוך הציבור יש אחד כזה שהתנו עליו שלא להתפלל איתו גם כאשר יש עשרה אנשים בלעדיו, לכן צריך להתיר את התנאי הזה לפני התפילה, וממילא צריך השליח ציבור לומר זאת וכנ"ל, שכל תענית ציבור שאין בה מפושעי ישראל, אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנה אותה הכתוב עם סמני הקטורת, ולכן ראוי לדאוג שבתפילות יהיו גם מפושעי ישראל, כי שם שמים מתעלה ומתקדש על ידי זה שהרשעים חוזרים בתשובה, ורוצים להתאגד ולהתנהג כמעשה הצדיקים, ולכן צריכים לבוא לקראתם, ולהתיר את התנאי שהתנו שלא להתפלל איתם יחד בבית הכנסת.
נוסח אמירת 'כל נדרי'
נוהגים שאומר השליח ציבור 'כל נדרי', ומבאר המשנה ברורה, שמנהג הקדמונים היה לומר בנוסח של כל נדרי, 'מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים זה', והייתה כוונתם להתיר את הנדרים והשבועות שכבר נדרו ונשבעו בשנה הקודמת, שמא היה אחד שעבר על הנדר או השבועה, אבל רבינו תם הקשה על זה, והגיה שצריך לומר 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא', והכוונה, להתנות על הנדרים שידור מכאן ולהבא שלא יחולו.
ברכת 'שהחיינו' ותפילת ערבית
לאחר מכן אומר ברכת 'שהחיינו' בלי כוס, משום שכבר חל יום הכיפורים, ואסור לשתות, וגם הציבור יאמרו בלחש שהחיינו, ובכל זאת יכוון השליח ציבור להוציא את מי שרוצה לצאת בברכתו, ומתעטפים בטלית מבעוד יום, ולאחר מכן מתפללים ערבית, ונוהגים לומר את כל נדרי מבעוד יום, מכיוון שזה דומה קצת להפרת נדרים שאסור לעשותם בשבת ויום טוב, ולאחר מכן ממשיך בניגונים עד הלילה כדי להתפלל תפילת ערבית בלילה, ואומרים את תפילת כל נדרי שלשה פעמים, ובכל פעם מגביה את קולו יותר מהפעם הקודמת, וכן אומר השליח ציבור שלשה פעמים 'ונסלח לכל עדת בני ישראל', והציבור אומרים שלשה פעמים 'ויאמר ה' סלחתי כדברך', ולא ישנה אדם ממנהג העיר אפילו בניגונים או בפיוטים שאומרים שם, כי אם הוא ישנה בניגונים, הוא מבלבל את דעת הקהל.
אמירת 'ברוך שם כבוד מלכותו' בקול רם
בליל יום הכיפורים ולמחרתו אומרים 'ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם', וטעם הדבר, משום שהוא שירת המלאכים, וביום הכיפורים גם ישראל דומים למלאכים, אבל בשאר השנה ראוי לומר זאת בלחש.
ברכת 'מעין שבע' ביום הכיפורים שחל בשבת
יום הכיפורים שחל בשבת, אומרים 'ויכולו' בתפילת ערבית של ליל יום הכיפורים, וברכה אחת מעין שבע לאחר תפילת לחש, וחותם בה 'מקדש השבת', ולא מזכיר בה את יום הכיפורים, משום שברכת מעין שבע מגיע משום השבת, ולא אומרים 'אבינו מלכנו' בשבת.
מנהג עמידת שני אנשים ליד השליח ציבור
צריך להעמיד אחד לימין השליח ציבור ואחד לשמאלו, כמו שמצאנו אצל משה רבינו שאהרן וחור תמכו בידיו, ועכשיו המנהג שעומדים ליד החזן עד לאחר 'ברכו', ואם חל בשבת שאומרים 'מזמור שיר ליום השבת' לפני ברכו, יכולים לחזור למקומם בתחילת אמירת מזמור.
עמידה על הרגליים במשך כל התפילה
יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה כדוגמת המלאכים, וכל הלילה היינו, בשעת התפילה בלילה, שהרי אם יעמדו כל הלילה ממש, יתנמנמו בתפילה ביום.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א