היכן מותר ללבוש נעלים בתשעה באב ?

ד' אדר תשפ"א- סימן תקנ"ד- סעיף י"ז- סעיף כ"א
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה נאמר על אדם שעובר על אחד מחמשת העינויים?כיצד צריכה להיות ההנהגה בין איש לאשתו בתשעה באב? האם מותר לומר 'צפרא טבא'? ומדוע אין לטייל בחוץ בתשעה באב?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ד סעיפים י"ז – כ"א]

נעילת נעלים בהליכה בדרך רחוקה

אדם שהוא אבל או מנודה, אסור בנעילת הסנדל, אבל כאשר הם צריכים ללכת בדרך רחוקה, מותר להם ללבוש נעלים, והמשנה ברורה מבאר בשם המגן אברהם, שהטעם שהתירו להם נעילת הסנדל, הוא משום שזה טורח גדול ללכת דרך רחוקה בלי נעלים, אבל כשהולך בשדה סמוך לעיר, אסור לנעול נעלים, ובשער הציון בשם האליה רבה מצדד להקל, שאם יצא מהעיר, אפילו שהוא לא בדרך רחוקה, מותר לו לנעול נעליו, וכן בבית הקברות חולץ נעליו, אלא אם כן יש טיט ורפש, שאז מותר לנעול נעלים, וכן התירו בתשעה באב להלך בדרך רחוקה ללבוש נעלים, וכשיגיעו לעיר, יחלצו את הנעלים, ואם הוא רוכב, צריך לחלוץ אפילו שהוא בדרך רחוקה, כיוון שאין לו טורח לחלוץ את נעליו כאשר הוא רוכב או יושב בעגלה, ובאופן שמותר לנעול נעלים, טוב לשים עפר בתוך הנעלים, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שהעצה הזו להניח עפר בנעלים, תועיל רק לאדם שהולך בדרך רחוקה, אבל אי אפשר להתיר סתם כך לאדם לנעול נעלי עור ולהניח עפר בתוכם.

נעילת נעלים למי שגר בין גויים

אדם שגר בין הגויים, מותר לו שלא לחלוץ נעליו, משום שהם צוחקים עליו, וכתב המגן אברהם, שאם הרבה גויים עוברים ברחוב של היהודים, מותר לאדם לנעול נעלים גם ברחוב של היהודים, אבל האליה רבה מחמיר גם בזה, וסובר שחייב לחלוץ את נעליו, כיוון שבלאו הכי יש שמפקפקים על המנהג שנהגו להקל שלא לחלוץ נעליו כשהולכים בין הגויים, וממילא, כאשר זה ברחוב היהודים, אפילו שמצויים שם הרבה גויים, הדין הוא, שהוא חייב לחלוץ את נעליו.

אדם המיקל בחמשת העינויים

בעוונותינו הרבים, הרבה אנשים מקילים באיסור נעילת הסנדל כל היום אפילו שיושבים בביתם, ועוון גדול הוא, ובשער הציון מוסיף בשם רבינו חננאל, שאדם העובר על אחד מהחמשה עינויים שנוהגים במשך היום בתשעה באב, יהיה בנידוי.

נעילת נעלים ליושבים בחנות

כתב החיי אדם, בני אדם שהולכים בין הגויים, ונוהגים ללבוש נעלים, אף על פי שיש גדולים שמתירים זאת, בכל אופן אין סיבה להתיר, כיוון שמה בכך שיצחקו עלינו, הרי בלאו הכי הם צוחקים עלינו, אבל אלו היושבים בחנות, ודאי שאסור להם לנעול נעליים, שהרי הגויים לא יידעו שהם הולכים בלי נעליים.

הנהגת איש ואשה בתשעה באב

יש מי שאומר, שבליל תשעה באב אדם לא יישן עם אשתו במיטה, ונכון הדבר, משום שזו הרחקה כדי שלא יבואו לידי עבירה, ואסור לגעת באשתו כמו בזמן שהיא נדה, ומובא כאן בהערה בשם הכף החיים בשם הבן איש חי, שבלילה נכון להחמיר שלא להושיט דבר מידו לידה, ויש חולקים, אבל ביום יש להקל שמותר לגעת באשתו, משום שדווקא ביום הכיפורים שהנשים מקושטות לכבוד היום, יש לחוש לגירוי יצר הרע, אבל בתשעה באב שהולכות בבגדים מנוולים, אין לחוש לזה במשך היום, ואם גם בתשעה באב הולכות מקושטות, יש להחמיר בזה אפילו ביום כמו ביום הכיפורים.

ענידת תכשיטים

מובא כאן בהערה לעניין לבישת תכשיטים, שמותר לנשים ללבוש בתשעה באב תכשיטים שהם רגילות ללבוש ביום חול, אבל לא תכשיטים שמיועדים לשבת ויום טוב, אבל מנהג בנות ישראל, שלא ללבוש תכשיטים בכלל בתשעה באב.

חמשת העינויים בתשעה באב שחל בשבת

אם חל תשעה באב בשבת, מותר בהכל, ואפילו בתשמיש המיטה, ויש אוסרים תשמיש המיטה, וכן נוהגים, ומבואר במשנה ברורה, שמעלה על שולחנו ואינו מונע את עצמו משום דבר, ובכלל זה תשמיש המיטה, והיש אוסרים סוברים, ששבת זו היא כמו קובר מתו ברגל, שנוהג ברגל אבלות בדברים שבצינעה, ולאותם מחמירים שאם חל תשעה באב בשבת נוהגים בדברים שבצינעה, מובא כאן בהערה בשם המהרי"ל דיסקין, שלדעת הדרכי משה, אין לגעת באשתו בתשעה באב, וכן אין לגעת באשתו בתשעה באב שחל בשבת, שגם זה נכלל בדברים שבצינעה, אבל המקור חיים חולק, וסובר שמותר, וגם אם נחמיר לעניין תשמיש המיטה, אבל לעניין נגיעה, הדין הוא שמותר.

ליל טבילה שנפל בשבת תשעה באב

אם אנחנו מחמירים בדברים שבצינעה בשבת שחל בה תשעה באב, אסור גם לרחוץ גם כן ידיו, כיוון שגם זה נקרא צינעה, אבל מותר לרחוץ ידיו בצונן, וכן נוהגים, ואם נפלה ליל טבילתה של אשה בשבת זו, הביא המגן אברהם בשם השל"ה, שאפשר לסמוך על הדעה הראשונה, וטובלת ומשמשת, ויש מחמירים גם בזה, וכתב בחיי אדם, שכיוון שליל טבילה הוא מצות עונה, יש לסמוך בזה על המתירים, והרמ"א שכתב לאיסור, זה דווקא במקום שאין כאן מצות עונה, אבל בליל טבילה שיש מצות עונה, יש לסמוך על המתירים, שתשעה באב שחל בשבת, מותר אפילו בתשמיש המיטה, ומובא בשער הציון, שגם בבא מן הדרך יש להקל, וזה על פי הגמרא שאומרת, שלא תבוא מן הדרך ותמצא את אשתך ספק נידה, שאז הוא מתאווה לזיווג, ובוודאי גם האשה מתאווה, וכשהיא מתאווה, יש מצות עונה.

שאילת שלום

אין שאילת שלום בתשעה באב, והדיוטות שאינם יודעים את ההלכה הזאת ונותנים שלום, משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש, וכן אסור לומר 'צפרא טבא', ומובא כאן בהערה נידון, האם מותר לומר 'לילה טוב', וכן אסור לשלוח מתנה לחברו בתשעה באב, כיוון שזה גם בכלל שאילת שלום, וטוב שיודיע לעם הארץ, שהיום אסור לומר שלום, ובכך לא יהיה לו שנאה עליו.

טיול בחוץ בתשעה באב

יש מי שאומר, שלא יטייל אדם בשוק בתשעה באב, כדי שלא יבוא לידי שחוק וקלות והיתול.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן