עד מתי לא עושים מלאכה בתשעה באב? │ האם מותר לבנות בניין על ידי גוי בתשעה באב? │ מה נאמר על אדם שעושה מלאכה בתשעה באב? │ ומה נאמר על אדם שאוכל ושותה בתשעה באב?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקנ"ד סעיפים כ"ב – כ"ה]
עשיית מלאכה בתשעה באב
מותר לעשות מלאכה בתשעה באב במקום שנהגו היתר בזה, אבל במקום שנהגו איסור בזה, לא עושים, ומבאר המשנה ברורה, שלכן נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, כדי שלא יסיחו דעתם מהאבלות, ולפי זה, לא רק ביום תשעה באב אסור לעשות מלאכה, אלא גם בליל תשעה באב אסור לעשות מלאכה, משום שגם בלילה מחויבים להתאבל, ומובא בביאור הלכה, שכהיום, מנהג כל ישראל בכל מקום, שלא לעשות מלאכה עד חצות.
תלמידי חכמים בעשיית מלאכה
גם במקומות שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב, מדובר רק על המון העם, אבל תלמידי חכמים בכל מקום לא עושים מלאכה בתשעה באב, ומי שרוצה לעשת את עצמו תלמיד חכם לעניין עשיית מלאכה בתשעה באב אפילו במקום שנהגו לעשות מלאכה, מותר לו לנהוג כך, והנהגה זו אינה נחשבת ליוהרא, משום שאדם שרואה אותו שאינו עושה מלאכה, אומר, שמניעתו ממלאכה היא מכיוון שלא הזדמן לו מה לעשות, אבל לא מחמת שהחמיר על עצמו.
מלאכה על ידי גוי
מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, מותר לעשות מלאכה על ידי גוי אפילו בביתו של היהודי, ואומר הביאור הלכה, שזה דווקא כשנתן לגוי את המלאכה לפני תשעה באב, אבל לדעת הביאור הלכה, כיוון שכשהגוי עושה מלאכה, אין הסח דעת ליהודי מהאבלות, מותר לתת לגוי את המלאכה גם בתשעה באב עצמו.
בניית בניין על ידי גוי
אסור לבנות בניין על ידי גוי בתשעה באב, כיוון שמפורסם הדבר, ומובא בשער הציון דעה, שגם פרקמטיא אסורה על ידי גוי במקום שנהגו איסור מלאכה, משום שזה נחשב לפרסום.
חליבה וכתיבה
אסור לעשות משא ומתן ומסחר להרוויח ולהשתכר, במקום שנהגו איסור מלאכה, אבל במקום שנהגו היתר מלאכה, מותר, וגם בזה צריך למעט, ואיסור מלאכה הוא עד חצות, ונהגו להחמיר בזה בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת, ואפילו שזו מלאכה שהיא מעשה הדיוט, אבל דבר שאין בו שיהוי, כגון, הדלקת נרות, או קשירה, מותר גם עד חצות, ולעניין חליבת הפרות, טוב שיעשו על ידי גוי אם אפשר בכך, ואם אי אפשר על ידי גוי, מותר ליהודי לעשות בעצמו, ואף על פי שבסוף סימן תקל"ג התירו לחלוב מכיוון שזה דבר האבד, ומלאכת דבר האבד מותרת בתשעה באב כמו שהתירו בחול המועד ? מבאר הביאור הלכה, שכאן בחליבת הפרות, מדובר שזה לא דבר האבד אם הוא ימתין עד חצות, ובביאור הגר"א מקל תמיד שהיהודי יחלוב בעצמו, ולעניין כתיבה בתשעה באב, מובא בביאור הלכה מחלוקת בזה, דעת האליה רבה בשם השיורי כנסת הגדולה להקל בזה, ודעת המטה יהודה, שתשעה באב הוא כמו חול המועד שאסור בכתיבה.
אין סימן ברכה ממלאכה בתשעה באב
כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה כסף שמרוויח מהמלאכה, ואפילו במקום שנהגו לעשות, ואפילו לאחר חצות, ודווקא כשקובע עצמו למלאכה ומסיח דעתו מהאבלות, ולכן, אפילו שמותר לעשות משא ומתן לאחר חצות, לא ימשוך בעסקיו, כדי שלא יסיח דעתו מן האבלות, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שאף על פי שהחיי אדם והקיצור שולחן ערוך כתבו, שיש להחמיר שלא לעשות מלאכה כל היום כדי שלא להסיח דעת מהאבלות, בכל זאת, כיוון שהמשנה ברורה לא מזכיר חידוש כזה, נראה שדעתו שאין צריך להחמיר בזה.
אבלות על חורבן ירושלים
כל מי שאוכל ושותה בתשעה באב, אינו רואה בשמחת ירושלים, ואפילו שמדובר במעוברת או מניקה או שאר אנשים שחלשים בטבעם ומצטערים מהתענית, והשער הציון מוסיף, שאם יכול לפדות את התענית בממון, הדבר מועיל, וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה, ומי שאוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו נאמר 'ותהי עוונותם על עצמותם',
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א