האם מותר לכתוב שטר חוב? │ באיזה אופן מותר לתת לסופר לכתוב שטרות בחול המועד? │ ומה נקרא כתיבה בשינוי?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ה סעיף ו' – ח']
כתיבת שטר חוב
אומר השולחן ערוך, אסור לכתוב בחול המועד שטרי חוב, והטעם, מבאר המשנה ברורה, משום שיכול להמתין לאחרי המועד, אבל אם כבר נתן המלווה את הכסף ללווה, אפילו שנתן לו על ידי עדים וקניין, מותר לכתוב את השטר במועד, משום שחוששים שמא ימותו העדים, ויכפור אחר כך, אם כן, יוצא שכוונת השולחן ערוך היא, שלא מלווים הלוואה במועד באופן שיצטרכו אחר כך לכתוב שטר, שהרי אם ההלוואה כבר נעשתה, מותר לכתוב עליה שטר כיוון שזה דבר האבד.
כתיבה לצורך פרנסה
כאשר הלווה צריך את הכסף בחול המועד, אפילו שלא לצורך המועד אלא לאחרי המועד, כגון לקנות דבר שמותר בחול המועד אבל אין לו צורך בדבר הנקנה במועד עצמו אלא לאחר המועד, הדין הוא שמותר, אבל אם כל ההלוואה נעשית בשביל אחר המועד, הדבר אסור, אם לא שהוא לא ימצא מעות ללוות אחר המועד, שאז מותר, וכן כאשר אין לסופר מה לאכול, מותר כדי לפרנס אותו לכתוב שטר, והכוונה היא שאין לו בכלל מה לאכול, ויש אומרים אפילו כאשר אין לו כדי צרכו לשמחת יום טוב.
כתיבת שטר מכירה
אומר הרמ"א, מותר לכתוב שטר מכירה במועד באופן שהמכירה היא לצורך המועד, כגון שמכר קרקע לצורך המועד והיינו שהיה צריך לחפור שם טיט, לתקן תנורו לצורך המועד, אבל כאשר המכירה היא שלא לצורך המועד, אסור, אבל אסור לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקיבל קודם המועד, ומבאר השולחן ערוך, שכך הדין במכירה, ולכן, אם הוא קיבל את השדה לפני המועד, אסור לכתוב במועד, אלא שכוונת הרמ"א היא, שבמכירה שייך לומר שהמכירה תהיה לצורך המועד, כי מצוי שאדם יקנה שדה לצורך המועד, אבל באריסות וקבלנות, לא שייך שהם יהיו כבר לצורך המועד, כיוון שהשדה עדיין לא הצמיחה פירות, ולכן אריסות וקבלנות אסורים באופן מוחלט.
כתיבה בשינוי
כל הדברים שמותר לכתוב בחול המועד וכמבואר בסעיף ה', דהיינו, שטרי קידושין ושטרי פסיקתא וכו', הדין הוא, שמותר לכתוב אותם אפילו בלי שינוי, אבל דברים האסורים לכתוב בחול המועד, אפילו על ידי שינוי אסור, ושינוי, פירושו הוא, שעושה שינוי בידו בשעת הכתיבה, כגון שאוחז את הקולמוס בין האגודל לאצבע, או שעושה את השורות עגולות או עקומות, אבל אם עושה שינוי בכתב עצמו, כגון שעושה אותיות חתוכות או שבורות באמצע, זה מותר, ובעניין כתב משיט"א, יש שנהגו להקל בזה, וכן בכתב שלנו שאינו מעשה אומן, ויש להם על מה שיסמוכו, והמחמיר יחמיר לעצמו, ונוהגים לשנות אותם קצת, לעשות את השורה העליונה עקומה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א