מה הטעם שהתירו לאדם לכתוב איגרת שלום לחברו? │ איזה כתב אסור בחול המועד? │ ומה הדין בכתב של סופר?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקמ"ה סעיף ה']
כתיבת שטרות ושוברים
אומר השולחן ערוך, מותר לאדם לכתוב בחול המועד שטר קידושין ושטרות תנאים, וכן גיטין, ושוברים, וצוואת אדם שנוטה למות, וכן מתנות של אדם בריא, ומותר לכתוב איגרת שומת בית דין שבה בית דין שמים את נכסי הלווה למלווה, וכן איגרות מזון, דהיינו, שבית דין מכרו את הקרקע לצורך מזון האשה והבנות, או איגרת של מי שקיבל על עצמו לזון את בת אשתו, וכן כותבים שטרי חליצה, ושטר מיאון, דהיינו, קטנה שהשיאו אותה אחיה ואמה, שכדי לצאת מבעלה היא לא צריכה גט, אלא היא אומרת שהיא לא רוצה אותו, וכותבים על זה שטר מיאון, וכן כותבים שטרי בירורים, דהיינו, שני בעלי דברים שכל אחד בורר לו דיין משלו, וכותבים את זה בשטר, וכן שטרי טענות, כגון אדם שברח ויש אצלו ממון של אנשים אחרים, שמותר לכתוב עליו גזירת הדיינים והרשאה, אבל אם ברור שהוא יחזור לעירו, אסור, כיוון שאפשר לדון אותו כשהוא יחזור, וכן כותבים בשטר את פסקי בית דין.
כתיבת שטר כתובה
מותר לכתוב שטר כתובה, משום שזה נחשב לדבר האבד, שמא יבואו לידי ערעור בהסכמת התנאים שלהם, אבל במדינותינו שכולם כותבים את כל הכתובות בשווה ואין משהו מיוחד שכל אחד כותב באופן אישי, הדין הוא, שאסור לכתוב כתובה בחול המועד לכולי עלמא, כיוון שזה דבר מקובל ואין חשש לערעור בהסכמות, ומותר לכתוב תוספת כתובה, דהיינו, מה שמוסיף הבעל מרצונו, כיוון שזה דבר אישי ומיוחד, וזה מוגדר כדבר האבד שמא יבואו לידי ערעור, ובכתב משיט"א אפשר להקל אפילו בזמננו, ויש אוסרים כיוון שזה כשטר חוב, והלכה כדעה הראשונה.
איגרת שלום
מותר לכתוב איגרת שאילת שלום שאדם שולח לחברו, כיוון שאדם לא נזהר מאוד בכתיבתו, וזה כמו מעשה הדיוט, וזה נחשב גם לצורך המועד קצת, וכן מותר לכתוב על דבר פרקמטיא שאינה אבודה, כיוון שאנשים לא נזהרים לכתוב את זה כתיקונו, ועוד שהרי עלול להגיע לו מזה הפסד, ויש אוסרים בשאילת שלום וכל שכן בפרקמטיא, וסברתם היא, משום שכל כתיבה היא מעשה אומן, ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט"א, ויש שכתבו, שנהגו במדינותינו להקל בכתב משיט"א, וכן בכתב שלנו שאינו מעשה אומן, ויש להם על מה שיסמוכו, והמחמיר יחמיר לעצמו, ונהגו לשנות קצת לעשות את השורה העליונה עקומה, ומבאר הביאור הלכה, שאף על פי שלעניין שבת, הכותב בכל כתב ולשון של כל אומה, חייב, ומדוע כתב עברי שונה מהם ? ואומר, שבחול המועד אסרו רק כתב שהוא מעשה אומן, וסתם כתב מלבד כתב אשורי נחשב למעשה הדיוט, ומביא עוד בשם המור וקציעה, שכתב של סופר, נחשב למעשה אומן, וראוי להחמיר בזה.
טעם ההיתר בכתיבת כל אלו הדברים במועד, הוא משום שזה דבר המזדמן תדיר, ונחשב כצורכי רבים, ועוד, כיוון שזה נקרא צורך המועד, שצריכים את הדבר הזה במועד, ועוד, משום שזה דבר האבד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א