כיצד 'מכינים' את הבגדים לתשעת הימים?
אסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, מלבד בשבת; והאשכנזים מחמירים בכך מראש חודש אב.
וכתבו הפוסקים שניתן 'להכין' את הבגדים מראש על ידי לבישתם לזמן מועט, באופן שלא ייחשבו עוד כמכובסים, ונתנו שיעורים שונים לזמן הנדרש – בין חצי שעה ל'כמה שעות'.
עוד נחלקו הפוסקים, אם ניקוי כתם בבגד נחשב ככיבוס האסור, ויש שהתיר רק כשהכתם ניכר בבגד.
ניקוי בגד בעזרת מטלית לחה מעט, אינו נחשב ככיבוס, אולם 'ניקוי יבש' המצוי במכבסות אסור על אף שהוא נעשה ללא מים.
צחצוח נעליים ללא הברקתן אינו נחשב ככיבוס, ויש שהתיר אף את הברקתן, ויש שהתיר זאת רק לכבוד שבת, לאלו הנוהגים ללבוש בגדי שבת.
[שו"ע תקנא, ג; ביאורים ומוספים דרשו, 38 ו־40]
- עוגה שמעורב בה יין – האם מותר לאוכלהּ בתשעת הימים?
אכילת בשר ושתיית יין אסורות בשבוע שחל בו תשעה באב: מנהג חלק מעדות הספרדים להחמיר בכך מב' באב, ומנהג האשכנזים וחלק מעדות הספרדים להחמיר בכך כבר מראש חודש ואילך, למעט שבתות.
המברך על בשר או יין בימים אלו ונזכר לאלתר באיסור, יטעם מעט כדי שלא תהא ברכתו לבטלה; וכן המבשל בשר לצורך שבת, יש שכתב שמותר לו לטעום מעט מהתבשיל, אם הדבר נצרך להכנתו.
בכלל איסור זה, אסורים גם בשר עוף ומיץ ענבים, וכן כל מאכל ומשקה שמעורבים בהם בשר ויין, כאשר טעם הבשר והיין מורגש בהם; ויש שאסר גם עוגות שמעורב בהן יין כדי להשביח את טעמן.
וענבים אינם בכלל האיסור, ואף כשזב מהן המיץ לאחר שנבללו ברסק פירות וכדומה.
[שו"ע תקנא, ט-י, משנ"ב נט ו־סג, ושעה"צ סח; ביאורים ומוספים דרשו, 68, 72 ו־80]
- איזו רחיצה מותרת לכתחילה בתשעת הימים?
בשולחן ערוך הביא שני מנהגים בנוגע לזמני איסור הרחיצה בחודש אב: מראש חודש ואילך, או בשבוע שחל בו; ולמנהג האשכנזים יש להחמיר בכך מראש חודש ואילך.
איסור הרחיצה הוא אף במים קרים, אולם מותר לרחוץ את הפנים, הידים והרגלַים במים קרים, ונחלקו הפוסקים בנוגע לזקן, אם נחשב כחלק מהפנים לענין זה, וכן נחלקו בנוגע לאיזור הנחשב כיד ורגל לענין זה.
כל איסור רחיצה זה הוא רק כשהרחיצה נעשית לשם תענוג, אבל כשנעשית לשם הסרת לכלוך הריהי מותרת. וכתבו הפוסקים שאף רחיצה במים קרים בימים החמים, לשם הסרת זוהמת הזיעה, מותרת; ויש שהתירו אף בסבון, כאשר הדבר נצרך להסרת הזוהמה. אולם, יש שלא הקלו בכך אלא לאיסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום גם בחורף, ורק במים קרים וללא סבון; ויש שאסרו זאת מכל וכל.
[שו"ע תקנא, טז, משנ"ב צג-צז, שעה"צ צח, וביה"ל ד"ה בחפיפת; ביאורים ומוספים דרשו, 109-110]