על מה נאמר הדין של 'דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטל'? │ מדוע אסור להפוך כלי על ביצה שנולדה ביום טוב? │ ובאיזה אופן מותר לאכול ביום שני את הביצה שנולדה ביום טוב ראשון? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקי"ג סעיפים ג' – ה']
בשר שהתבשל יחד עם ביצה שנולדה ביום טוב
ביצה שנולדה ביום טוב, אסורה בשימוש, ולכן, אם הביצה התבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל, הדין הוא כך, אם יש בבשר ובתבשיל ששים כנגד הביצה, הביצה אסורה, אבל שאר התבשיל לא נאסר, ודין זה הוא אפילו אם הביצה הייתה שלימה וקלופה, כי אם הביצה לא הייתה קלופה, התבשיל היה מותר באכילה אפילו אם לא היה בו ששים כנגדה, ולמה? משום שהביצה לא נותנת טעם כשהיא עדיין עם הקליפה, ואף על פי שבסעיף א' כתוב, שביצה שנולדה ביום טוב, היא נחשבת לדבר שיש לו מתירין, ולכן אפילו אם הביצה התערבה באלף, היא לא בטילה? מבאר המשנה ברורה, שהדין הזה של, 'דבר שיש לו מתירים לא בטל אפילו באלף', זה רק כאשר הדבר התערב במינו, כלומר, ביצה שנתערבה עם ביצים אחרות, אבל כאשר הדבר התערב בדבר אחר שאינו מינו, וכפי שכתוב בסעיף שלנו שהביצה שנולדה ביום טוב נתערבה בבשר ותבשיל, אז אינו בטל, ודעת הרמ"א ביורה דעה, שכיוון שרק טעם הביצה נתערב ולא הביצה עצמה, בטל אפילו בדבר שיש לו מתירין, ולכן באופן שזה גורם מניעה בשמחת יום טוב, יש לסמוך על זה ואם עירבו את הביצה בתבשיל כדי שהביצה תתן טעם ומראה בתבשיל, נחשב הדבר כמין במינו, וזה לא בטל, ויתכן שהסברא בזה היא, שמראה וטעם נחשבים כחלק מהתבשיל, ואינם נידונים כמין אחר. (ההבדל בין אם הדבר שיש לו מתירין התערב במינו או שלא במינו, מובן יותר לפי הביאור דלהלן, שלכן דבר שיש לו מתירין לא בטל אפילו באלף, על פי מה שנחלקו רבנן ורבי יהודה, שרבי יהודה סובר, שמין במינו לא בטל אפילו באלף, ורבנן גם מסכימים עם רבי יהודה שמין במינו לא בטל אפילו באלף, אלא שרבנן סוברים, שעצם זה שהאיסור התערב בהיתר, האיסור הופך אותו לאינו מינו, וזה הכל כאשר הוא איסור מוחלט, אבל כאשר האיסור עצמו הוא כזה שיש לו מתירים, הוא לא נחשב לאיסור גמור, ולכן הוא נחשב למין במינו ואינו בטל לעולם, אבל כאשר הוא נתערב באינו מינו ,הדין הוא שהוא בטל, אבל לפי הטעם השני בדבר שיש לו מתירים, שלכן זה לא בטל משום שעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, פחות מובן מה ההבדל אם נתערב במינו או באינו מינו)
הפיכת כלי על ביצה שנולדה ביום טוב
מותר לקחת כלי ולהפוך אותו על ביצה שנולדה ביום טוב כדי שלא תישבר, אבל אסור להניח כלי תחת הביצה כדי שהביצה האסורה תתגלגל ותיפול לתוכו, משום שעל ידי זה הכלי נהפך להיות מוקצה, שהרי מצוי מאוד שהביצה תתנענע על ידי נגיעה קלה, כיוון שהיא עגולה.
אכילת ביצה ביום טוב שני כאשר נולדה ביום טוב ראשון
ביצה שנולדה ביום טוב ראשון, מותרת ביום טוב שני, כי ממה נפשך, או שהראשון חול, או שהשני חול, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, או בשבת ויום טוב שסמוכים אחד לשני, נולדה בזה אסורה בזה, ואם חל יום טוב ביום ראשון ושני שלאחר השבת, והביצה נולדה בשבת שלפניהם, מותרת ביום ב' של גלויות, כי ממה נפשך, או שהיום הראשון חול, ואז כנראה צריך לומר שאין איסור שהשבת מכינה לחול, או שהיום השני הוא חול, ואז גם אין בעיה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א