מדוע אסור להשתמש בביצה שנולדה ביום טוב? │ מה הדין כאשר רוב הביצה נולדה וחזרה ושוב נולדה ביום טוב? │ ומדוע התירו להשתמש בביצים שמצא אדם בתוך התרנגולת לאחר השחיטה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקי"ג סעיפים ו' – ח']
יצאה רוב הביצה מהתרנגולת וחזרה למקומה
יש דין, שביצה שנולדה ביום טוב, אסורה, אבל אם רוב הביצה יצאה מהתרנגולת, ולאחר מכן חזרה לתוך התרנגולת, ושוב נולדה ביום טוב, הביצה מותרת בשימוש, ואף על פי שביצה שנולדה ביום טוב אסורה, וגזרו משום יום טוב אחר השבת, כי כל ביצה שנולדה היום, היא הייתה מוכנה כבר מאתמול, ונמצא שהשבת הכינה ליום טוב, משום הכי גזרו חז"ל בכל ביצה שנולדה ביום טוב אע"פ שזה לא יום טוב אחר השבת, שהביצה אסורה, גזירה אטו יום טוב אחר השבת, בכל זאת מבאר המשנה ברורה, שמכיוון שרוב הביצה יצאה מהתרנגולת כבר מערב יום טוב, היא נחשבת כילודה מערב יום טוב, והיא מותרת, ולכן אם בדק בקן של התרנגולת בערב יום טוב סמוך לחשיכה ולא הייתה שם ביצה, ולמחרת בבוקר השכים לפני עלות השחר ומצא בה ביצה, (כי לאחר עלות השחר תולים שנולדה הביצה היום כי הדבר לא מצוי שהביצה תצא ותחזור) לכאורה סביר להניח, שהביצה נולדה ביום טוב עצמו, והיא אסורה, ובכל זאת הדין הוא, שהביצה מותרת, משום שהתרנגולת לא יולדת בלילה, וממילא אנחנו תולים שרוב הביצה יצאה אתמול, וחזרה, והסיבה שבשעה שהוא בדק בקן, הוא לא מצא בה ביצה, היא משום שבדיוק באותה שעה הביצה חזרה לתוך התרנגולת, ובכל זאת יש בדין הזה תנאי, והוא, שכל מה שאנחנו תולים שהביצה יצאה מאתמול וחזרה, זה דווקא כאשר יש תרנגול זכר בתוך מרחק של ששים בתים, ולא מפסיק ביניהם נהר שאין בו גשר, שבאופן כזה, מכיוון שהתרנגולת שומעת את הקול של התרנגול הזכר, היא רוצה להזדקק אליו, וכתוצאה מזה היא לא מתחממת מהקרקע, אבל אם אין תרנגול זכר במרחק כזה, יתכן שהתרנגולת תלד בלילה על ידי שהיא מתחממת מן הקרקע, והביצה אסורה, וכל זה, דווקא אם בדק בקן מערב יום טוב ולא מצא בו ביצה, אבל אם לא בדק מערב יום טוב, אפילו אם אין זכר איתה (שהרי אם יש זכר איתה, אנחנו לא תולים שהיא התחממה מהקרקע, אלא הביצה יצאה רובה מאתמול וחזרה) הביצה מותרת, כי אנחנו תולים לומר שהביצה נולדה אתמול, ורובם יולדות ביום, ולכן מותר לקחת ביצים מהגוי בליל ראשון של יום טוב, ולא חוששים שמא הביצה נולדה באותו ליל יום טוב, משום שהרוב יולדות ביום, ותולים לומר שהביצים נולדו מערב יום טוב, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גלויות, אנחנו תולים לומר, שהביצה נולדה או אתמול או היום, וממה נפשך היא מותרת, או שאתמול זה חול, או שהיום זה חול, אבל לא בליל שני של ראש השנה, ולא בליל יום טוב שלאחר השבת, כי אז שני הימים הם קודש.
ביצה שהובאה ליהודי ביום טוב על ידי גוי
גוי שמביא ביצים ביום טוב ראשון ומסיח לפי תומו שהם נולדו מאתמול, מותר לסמוך עליו, אבל אם הוא יודע שביצה שנולדה ביום טוב אסורה לישראל, אע"פ שהוא מסיח לפי תומו, הוא לא נאמן, והביצה אסורה, משום שהוא מתכוון להשביח את מקחו שיקחו ממנו, אבל אם הביצים הם של יהודי, והגוי מסיח לפי תומו שהם נולדו בערב יום טוב, אף על פי שהוא יודע שביצה שנולדה היום אסורה ליהודי, בכל זאת מכיוון שלגוי לא מגיע שום תועלת ממה שהוא ישקר לומר שהביצה נולדה לפני יום טוב, מותר לסמוך עליו, וכל זה דווקא ביום טוב שחל באמצע השבוע, אבל ביום טוב שחל ביום ראשון, שאז יש לחשוש שמא הביצה נולדה בשבת ואסורה מדאורייתא ביום טוב, באופן כזה הגוי המסיח לפי תומו, אינו נאמן, ודווקא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני ואפילו של ראש השנה, הגוי נאמן, משום שזה רק דרבנן.
ביצים שנמצאו בגוף התרנגולת לאחר השחיטה
אדם ששחט תרנגולת, ומצא בה ביצים גמורות אפילו עם הקליפה שלהם, הם מותרות, שכל זמן שלא נולדה הביצה, היא נחשבת כגוף התרנגולת, ואנחנו לא אומרים, שמא אם לא היה שוחט אותה, הביצים היו נולדים היום, ונמצא שהם נגמרו בשבת, נמצא שזו הכנה משבת ליום טוב, משום שאפילו אם נגמרה הכנת הביצה בשבת, זה נחשב הכנה, רק אם הביצה נולדה על ידי גמר זה, אבל כל זמן שהביצה לא נולדה, זה לא נחשב הכנה, משום שטעם הביצה משובח יותר לאחר שנולדה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א