רבה של אנטוורפן, הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל היה אומר: "כדאי לסור מפעם לפעם אל גן החיות, להביא מעט בחיות המעניינות ולתת שבח לבורא שיצרם. וראיה לדבר מדברי הגמרא: 'תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא… בחמישי היו אומרים, הרנינו לאלוקים עוזנו, על שם שברא עופות ודגים לשבח שנו', ואמרו 'כשאדם רואה עופות משונים זה מזה, נותן שבח למי שבראם'".
ואמנם היו מגדולי ישראל שסרו לגן החיות על מנת לחזות בפלאי בריותיו של הצור.
הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע ביקר ב'טיר-גארטן' – גן החיות של הקיסר פרנץ יוזעף במהלך ביקורו בווינה, ברצותו לברך 'משנה הבריות'. כשחלף על פני כלובו של האריה, נעמד האריה על רגליו האחוריות באימת כבוד ושם שמים התקדש בעיני כל הערלים שגדשו את המקום.
שנים לאחר מכן, כשבנו הגדול, הרה"ק ה'דברי יחזקאל' משינאווא זי"ע ביקר אף הוא באותו גן, שוב נעץ האריה את ציפורניו האחוריות באדמה והתרומם על שתיים. שומר הכלוב, ערל ישיש, נזעק: "איך יכול להיות? אני זוכר לפני עשרות שנים כשה'וונדר רבינר הלברשטאם' היה כאן, וזקנו כבר היה לבן כולו, וגם אז האריה התרומם לכבודו, אז איך יכול להיות שהרבינר הזה עדיין חי". רק כשהסבירו לו שאכן מדובר בבנו וממשיך דרכו של אותו "רבינר הלברשטאם" פלאי, נחה דעתו.
אף הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע בהיותו בווינה, סר לבקר בגן החיות הזה, ברצותו לברך 'משנה הבריות'. בקדושתו הרבה הוא נמנע מלהביט בקוף ואת ברכת 'משנה הבריות' בירך על הפיל ארוך החדק.
דמעות בכלוב האריה
בשונה מביקורים אלה, שמטרתם היתה ברכת 'משנה הבריות', היו גם ביקורים מסתוריים של גדולי ישראל וצדיקי הדורות בגני החיות. כך מסופר למשל על המקובל הגה"צ רבי אברהם הררי-רפול זצוק"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', שביקש פעם את נכדו שייקחהו ל'גן החיות'. הוא בירך 'משנה הבריות' ללא שם ומלכות ליד כלובי הפיל והקוף ואז ביקש מהנכד לראות את האריה.
בראותו את האריה בסוגר, אמר: "תראה. האריה, מלך החיות, נעול בכלוב" ודמעות רותחות שטפו את פניו. עוד זמן רב עמד המקובל ומירר בבכי. תלמידיו ששמעו על הביקור המסתורי, הציעו הסבר לבכייה זו על פי דברי הזוהר הקדוש, המשווים את השכינה הקדושה בגלותה, לאריה הכבול בסוגר. דמעות אלו היו אפוא דמעות של צער השכינה.
ביקור מסתורי אף יותר שמשמעותו לא נודעה עד היום, היה ביקורו של גאב"ד 'העדה החרדית', הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצוק"ל בגן החיות בירושלים, במשכנו המקורי, היכן שכיום רחוב 'מנחת יצחק'. היה זה כשחלף במקום לצורך בדיקת העירוב והביע את משאלתו לראות את הדוב. הוא נכנס עם משמשו אל גן החיות ופנה ישר לבור בו רבץ הדוב. שוב ושוב התכופף הרמ"א והביט בדוב. כשפנה לצאת וכבר עמד ליד שער הכניסה, שוב פנה אחורנית והביט פעם נוספת בדוב, כשמלווהו ירא מלשאול לפשר התבוננות מסתורית זו.
בנסיעתו השלישית של הרבי ה'אמרי אמת' מגור זי"ע לארץ הקודש, בשנת תרפ"ז, עגנה אנייתו באלכסנדריה. במהלך שהותו שם נכנס הרבי לגן החיות המקומי, והתעכב זמן מה ליד כלובו של הקוף כשמחשבותיו נסערות. תוך כדי כך הבחין בקוף אחד שתפס שמשייה מידי אחד המבקרים והתהלך בהחזיקו בה וקומתו זקופה. נענה הרבי: "גם נבוכדנצר הרשע הילך בקומה זקופה וסופו המר ידוע גם ידוע…"
(מתוך מאמרו של הרב יקותיאל יהודה גנזל ב'המבשר')