מדוע אסור להכין מורסן לעופות ביום טוב? │ מה הטעם שאסרו חכמים לטלטל ביצה שנולדה ביום טוב? │ ומה דין ביצים שנתערבה בתוכם ביצה שנולדה ביום טוב? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקי"ב סעיף ג' – סימן תקי"ג סעיף ב']
בישול עבור בעלי חיים ביום טוב
יש דין שאסור לאדם לבשל ביום טוב עבור כלבים וכן עבור שאר בהמות חיות ועופות, אפילו שאדם מחויב לזון אותם, ולומדים זאת מן הפסוק, 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' – לכם ולא לכלבים, אבל מכיוון שהוא מחויב לזון אותם יש לו אפשרות אחרת, והיא, לטלטל מזונות ולהניח לפניהם, ואף על פי שמלאכת הוצאה מותרת ביום טוב, זה דווקא לצורך אדם או לצורך אוכל נפש, אבל לצורך בהמות, לא, ולכן אסור להוציא אפילו מרשות היחיד לכרמלית (= מקום שאינו לא רשות היחיד ולא רשות הרבים ואסור מדרבנן להכניס לתוכה ולהוציא ממנה) אבל מותר להוציא על ידי גוי, משום שכאשר זו הוצאה לצורך, סומכים על הפוסקים הסוברים, שרשות הרבים שלנו נחשבת ככרמלית, ומשכך, אמירה לגוי נחשבת לשבות דשבות במקום צורך,
דין נוסף מובא בשו"ע, שמותר לגבל (= פעולת דיבוק של כמה מינים יחד) מורסן לעופות ביום טוב רק בשינוי, משום שיש בזה איסור 'לש', ומותר ללוש רק בשינוי, וכן מותר להוסיף בבישול בשביל הכלבים, בסיר שהוא גם ככה מבשל, ואפילו שאם היה רוצה, היה לו דבר אחר לתת לכלבים.
נגיעה בביצה שנולדה ביום טוב
כפי שידוע, אסור לטלטל ביצה שנולדה ביום טוב, ולמה אסור? לא מטעם מוקצה, שהרי אפילו תרנגולת שמגדלים אותה לאכילה הביצה שלה לא נחשבת מוקצה, מכיוון שאם רוצה, יכול לשחוט אותה ביום טוב ולאוכלה, אלא שבכל זאת הביצה אסורה משום גזירת חכמים על כל יום טוב בפני עצמו, ומשום יום טוב שחל לאחר השבת, מכיוון שיש בזה איסור של הכנה, כי כל ביצה שנולדה היום, הוכנה כבר מאתמול, ואם כך, יוצא, שהביצה שנולדה ביום טוב שלאחר השבת, נגמרה והוכנה בשבת שלפני יום טוב, נמצא שהשבת הכינה ליום טוב, ומכיוון שהביצה אסורה באכילה, היא אסורה גם בטלטול, וזה כוונת דברי השולחן ערוך שכתב, שאסור לגעת בביצה שנולדה ביום טוב, כי לכאורה זה לא נכון, שהרי מותר לאדם לגעת במוקצה אם הוא לא מטלטל אותו, ומבאר המשנה ברורה שבביצה הדין שונה, מכיוון שהיא דבר המתגלגל, ואנו חוששים שמא הוא ינענע את הביצה על ידי הנגיעה, מצד שני משמע מהרמ"א שהוא חולק על דברי השולחן ערוך, וסובר, שלגעת בביצה מותר, ורק לטלטל אותה אסור.
ביצים המותרות שנפלה לתוכן ביצה אסורה
אם הביצה שנולדה ביום טוב נתערבה עם ביצים אחרות, אפילו שנתערבה באלף, כולם אסורות, ואע"פ שכידוע שאיסור שהתערב בהיתר האיסור בטל, כאן הדין שונה, מכיוון שזה דבר שיש לו מתירים, והדין הוא, שדבר שיש לו מתירים, אפילו באלף אינו בטל.
לעומת זאת, באופן שהדבר נתון בספק האם הביצה נולדה ביום טוב או נולדה ביום חול, אפילו שהיה צריך להיות, שדבר שהוא מדרבנן ספק דרבנן לקולא, בכל זאת, שונה הדין בדבר שיש לו מתירין, ואם הביצה הזו נתערבה בביצים אחרות, יש דעות בין הפוסקים האם גם בזה אומרים שהביצה אינה בטילה משום שזה דבר שיש לו מתירין, והמג"א נוטה בדעתו להחמיר בזה, שאפילו שיש בזה שתי סיבות להתיר, דהיינו, גם שזה ספק וגם שזה נתערב, בכל זאת מחמירים, אבל יש מהאחרונים שחולקים וסוברים, שמכיוון שזה דרבנן, אפשר לסמוך על המקילים ולהקל, ובמקום הפסד אפשר לסמוך עליהם, ובשער הציון מוסיף, שכל הדין הזה הוא כדי לומר שאם זה היה ביום טוב שלאחר השבת שהוא ספק דאורייתא, אין להקל באופן שהביצה נתערבה בביצים אחרות, ורק ביום טוב שאיננו לאחר השבת, שזה גזירה אטו יום טוב שאחר השבת, בזה אם הצטרף עוד היתר, כלומר, שהוא נתערב, יש מקום להקל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א