מי שהותר לו להסתפר במועד האם מותר לו לעשות זאת בפרהסיא? │ האם מותר להמתין עם שמחת החלאק'ה עד חול המועד? │ מדוע אסור לישראל לספר גוי בחול המועד? │ ומה הדין באבל שנגמרה אבלותו ביום שבת שהוא ערב החג? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"א סעיפים ה '– ז']
גילוח ותספורת בערב יום טוב
גם אותם אלו שמותר להם להסתפר בחול המועד, כגון, אותם המנויים בסעיף ד', היוצא מבית השבייה, היוצא מבית האסורים, מנודה שהתירו לו נידויו, והבא ממדינת הים, אף על פי כן, לא יסתפרו ברשות הרבים בפרהסיא, אלא יסתפרו בצינעה.
תספורת לקטנים בחול המועד
מותר לגדול לספר קטן במועד, משום שעל קטן לא גזרו חז"ל איסור תספורת במועד, וטעם ההיתר מבאר המשנה ברורה, שהרי כל האיסור להסתפר במועד, זה כדי שלא ייכנס לרגל כשהוא מנוול, אבל קטן שהוא לא חייב במצוות, הוא לא בכלל החיוב להסתפר לפני החג, לכן חז"ל לא גזרו על תגלחתו של קטן במועד, סיבה נוספת מובאת בשער הציון, משום שלא קונסים את הקטן בגלל מה שאבא שלו לא סיפר אותו לפני החג, ולכן מותר לו להסתפר בחול המועד.
דחיית שמחת חלאק'ה לחול המועד
אפילו אם הקטן נולד לפני החג, ולכאורה היה באפשרותו להתגלח לפני החג, בכל זאת לא גזרו על קטן, ומותר לספר אותו אפילו בפרהסיא, משום שכולם יודעים שהוא קטן, וממילא לא יבואו להתיר תספורת במועד, וכל זה דווקא כשיש לו שער מרובה והוא מצטער על ידי זה, ויעויין כאן בבאר היטב שמביא בשם ספר גן המלך, ששמחת התגלחת שעושים לקטן (כנראה שהוא מדבר על חלאק'ה) מותר להשהות אותה עד החג, ומגלחים על ידי ספר ישראל, ועיין מה שהוסיף בעניין זה בספר שערי תשובה.
תגלחת לגוי בחול המועד
ההיתר לגדול ישראל, הוא רק לגלח קטן, אבל אסור לגדול ישראל לגלח גוי, כיוון שזה לא עדיף משאר מלאכות שאסור לעשות במועד, אבל אם אין לו מה לאכול, ועל ידי זה שיגלח גוי הוא יתפרנס, מותר לו לגלח גוי במועד.
גילוח לאבלים
מי שהוא אבל, וחל יום השביעי לאבלותו בשבת ערב החג, מותר לו להתגלח בחול המועד, משום שביום שהאבלות שלו נגמרה, הוא לא היה יכול להתגלח.
גילוח לצורך מצוה
מי שהמיר דתו לדת כותים, וחזר בתשובה, ודרכו להתגלח, מותר לו להתגלח במועד, ואפילו שהוא חזר בתשובה לפני החג והיה יכול להתגלח כבר קודם החג, בכל זאת מותר לו בדיעבד, שהרי לא מצרפים אותו לכל דבר שבקדושה עד שיגלח, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' לדייק מדברי המשנה ברורה האלו, שמשמע מדבריו, שלצורך מצוה מותר לגלח במועד, ולפי זה, כאשר יש צורך מצוה בתגלחת, כגון שיש צורך להניח תפילין (לאותם אלו שנוהגים להניח תפילין בחול המועד) והיה שערו מגודל, וכן אשה שרוצה לקצר את שערה כדי שלא ייצא מחוץ למטפחת, נחשב הדבר צורך מצוה, ומותר לגלח אפילו במועד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א