יום ראשון כ"ד בכסלו תשע"ט
מדוע אסור לשטוף רצפות בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו לשטוף קרקע במים בשבת, מחשש שמא בעת השטיפה ייכשלו במילוי גומות שבקרקע, על מנת ליישר את פני הקרקע, ויעברו על איסור מלאכת 'חורש'. ובכלל גזירה זו – אסרו לשטוף גם קרקע מרוצפת, למרות שאין בה חשש למילוי גומות; משום שאילו התירו שטיפת קרקע מרוצפת, עלולים היו לטעות בקלות ולהחליף בין קרקע לקרקע, ולשטוף אף קרקע שאינה מרוצפת.
ושטיפת קרקע באמצעות סחבה (– סמרטוט) אסורה גם משום מלאכת 'מלבן' – כיבוס – הכרוכה בסחיטת הסחבה והשרייתה במים. ואיסור זה קיים גם בזמננו, למרות שרוב ככל הבתים מרוצפים. אולם, הדחת השיש במטבח, או האסלה, הגם שהם מחוברים לקרקע – מותרת.
[שו"ע שלז, ג, משנ"ב טז-יז, וביה"ל ד"ה ולא; ביאורים ומוספים דרשו, 26]
רצפה שהתלכלה במקום נקודתי – האם מותר לשפוך מים על הלכלוך ולגורפם?
בהמשך לאמוּר: רצפה מלוכלכת במיוחד – יש מתירים לשוטפהּ כרגיל, משום שישנם הסוברים שבזמננו שכל הבתים מרוצפים מותר לשטוף רצפות בשבת ובשעת הדחק ניתן לסמוך על דעתם; ויש אוסרים.
ואם נשפכו מים על הרצפה – יש אומרים שמותר לגורפם (באופן שאין בו חשש סחיטה), כיון שלא נאסרה אלא שפיכת מים על הקרקע על מנת לשטוף בהם את הקרקע; אולם, יש להקפיד שלא לגורפם בגריפה רחבה שתֵּראה כשטיפת הרצפה, והכל לפי העניָן.
ואם הרצפה התלכלכה במקום נקודתי – יש אומרים שמותר לשפוך מים על מקום הלכלוך ולגורפם; ויש חולקים, אך גם לדעתם מותר לשפוך מים על הלכלוך כדי לבטל ריח רע וכדומה, ולהותירם במקום.
[ביאורים ומוספים דרשו שלז, 26-27]
האם מותר להזיז חפץ כבד העומד בחצר בשבת?
חפץ כבד העומד על גבי קרקע שאינה מרוצפת, וכגון דוד מלא במים – אסור להזיזו על גבי הקרקע בשבת על מנת שיעמוד במקומו בצורה יציבה, כיון ש'פסיק רישא' הוא שעל ידי פעולה זו יוחלקו פני הקרקע ויתמלאו הגומות שבה בעפר, מחמת כובד החפץ המתנועע על פני הקרקע; וכאמוּר לעיל, החלקת פני הקרקע יש בה איסור מלאכת 'חורש'.
ויש אומרים שאין זה פסיק רישא, אך הדבר אסור מדרבנן, מחשש שמא מתוך עיסוקו של האדם בהצבת החפץ, יטעה וימלא גומות שבקרקע בעפר על מנת להשוות את פני הקרקע, במטרה שהחפץ יעמוד על גבה ביציבות.
ובקרקע מרוצפת – יש שמתירים, ויש שמצדדים להחמיר, (וראה לעיל). ועל רצפת הבית, בזמננו שכל הבתים מרוצפים – מותר הדבר.
[שו"ע שלז, ד, משנ"ב יח-יט, ושעה"צ טז-יז]