הרה"ק מאוסטרובצא זי"ע נולד לאביו שהיה איש פשוט, ולפרנסתו היה משמש כ 'בעקער' (אופה ), והוא בעצמו עלה מעלות רמות עדי הגיעו למדרגותיו הקדושות.
פעם נזדמן שישב הרה"ק בין צדיקים אחרים, והיה כל אחד משמיע מאמר מה שראה ושמע אצל אבותיו ורבותיו הקדו', פתח האוסטרובצער ואמר: "הנה אבי היה 'אופה ' פשוט, ומעבודתו שמה לימדני ג' כללים ויסודות איתנים הנוגעים לכל יהודי
א. באם האופה רוצה להוציא מתחת ידו 'סחורה' משופרא דשופרא, שהבולקעס (לחמניות) או ה'מזונות' יהיו באופן הכי טוב, יסדר שבתנור תבער 'אש ' חזקה וגדולה , וככל שתגדל האש כך ייטב לבולקעס בטעמם בריחם ובמראם, כי מ'אש' קטנה ונמוכה לא ימצא סחורה טובה , א' גוט שטיקל (מאפה טוב) יוצא רק מפייער (אש) חזק . והלימוד, להוציא מתחת ידו דבר מתוקן, תורה ותפילה כדבעי יש להסיק אש קודש ותבערה בלבו , וככל שתגדל ותתחזק האש אז הם יהיו באופן הכי נעלה .
ב. גם כשכבר הבעיר את התנור בלבת אש חזקה מאד, יש לו להזהר מאד שיהיה התנור סגור ומסוגר היטב מכל צדדיו , כי החורים וסדקים מסוכנים למה שנאפה בתנור (כמו שנפסק בשו "ע, אם נשב זיקא מתקלקלים האפיה והבישול שבתנור), והיינו גדרים וסייגים שעל האדם להציב סביבו – אף אם הוא בוער באש לה ' ולתורתו , עדיין מסוכן הוא אם לא יסגור סביב עצמו בגדר וסייג כהוגן.
ג. משום מה, הרי הבולקעס והמזונות שנשארו מאתמול וכ "ש משלשום או משבוע שעבר אין להם כלל חן ולא טעם טוב… והכל ממשמשין לתור אחר מה שנאפה היום זה מחדש … פריש, קאכעדיג וחם מהתנור (טרי וחם), כי לפרישע (טריים) יש טעם מיוחד ועדיף על הישנים, כיו"ב , יהיה בכל יום בעיניו כחדשים, – לא ילמד כי אתמול למד, ולא יתפלל כי אתמול התפלל, אלא יבעיר אש חדשה כי אז יוטב טעמו וריחו פי כמה וכמה.
(באר הפרשה תצוה פ"ד)