יום חמישי י"ח באייר תשע"ח
חפץ העלול להזיק אשר מונח באמצע הרחוב – כיצד ניתן לטלטלו בשבת?
חפץ של מוקצה המונח באמצע הרחוב, במקום שבו מהלכים רבים, וקרוב לודאי שינזקו ממנו, וכגון זכוכית שבורה, קוצים, או אבן משוננת - מותר לטלטלו על מנת לסלקו משם.
ומותר לעשות כן אף באופן שיש בטלטול זה איסור 'הוצאה' מדרבנן, כגון הוצאה לרשות הרבים דרבנן, או טלטולים רצופים של פחות מארבע אמות ברשות הרבים דאורייתא; מפני משום שחכמינו ז"ל לא גזרו על איסור 'הוצאה' במקרה שעלול להגרם נזק לרבים.
ויש אומרים שאילו המוקצה היה מונח במקום זה בערב שבת, אסור לטלטלו בשבת (אף ברשות היחיד), כיון שהיה צריך לסלקו בערב שבת; אך יש מתירים אף באופן זה.
[שו"ע שח, יח, משנ"ב עו-עז, וביה"ל ד"ה קוץ; (מחה"ש לז)]
חפץ העלול להזיק אשר מונח בבית פרטי – כיצד ניתן לטלטלו בשבת?
בהמשך לאמוּר: חפץ העלול להזיק אשר מונח במקום שאין רבים מהלכים בו – כאשר יש בדבר איסור 'הוצאה' דרבנן, אסור לטלטלו כלל, אף אם אינו מוקצה, כיון שאין כאן חשש נזק לרבים. וכשאין בדבר איסור 'הוצאה', מותר לטלטלו גם אם הוא מוקצה; ויש אומרים שבמידת האפשר אין לטלטל את המוקצה בידים.
ובית שמצויים בו רבים, כגון בית כנסת – יש אומרים שאינו נחשב כמקום הילוך הרבים לעניָן זה, ויש אומרים שאף בית פרטי שמצויים בו אנשים רבים או תינוקות, נחשב כמקום הילוך הרבים; אך אם דרים בו רק מספר מועט של אנשים אשר ניתן להזהירם לבל ינזקו, אסור לטלטל את המוקצה.
[משנ"ב שח, עז; ביאורים ומוספים דרשו, 97-99, בהרחבת המקור]
האם מותר לטלטל בשבת ציפורניים המושלכות על הקרקע?
חפץ של מוקצה המונח בשבת במקום שעלול להזיק, והוא גדול וניכר לעין, באופן שכל העוברים במקום יראוהו ויזהרו מלהנזק – אין לטלטלו בידים, אלא 'מן הצד', כגון על ידי מטאטא. וכן חפץ של מוקצה שאין זה קרוב לודאי שינזקו ממנו, אך עלול להזיק – אין לטלטלו בידים; ויש שנראה מדבריהם כי כך הדין אף כשחפץ זה מונח במקום הילוך הרבים.
וחפץ של מוקצה שאין בו היזק טבעי אלא סגולי – כגון ציפורניים המושלכות על הקרקע, שאשה הדורכת עליהן עלולה להפיל את ולדה – נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטלו, ולדעת המתירים, מותר אף לטלטלו ברשות הרבים דרבנן טלטולים רצופים של פחות מארבע אמות.
[משנ"ב שח, עה; ביאורים ומוספים דרשו, 97 ו־99, בהרחבת המקור]