מספר בעל המעשה: "בבין הזמנים נסענו עם המשפחה לטיול אופניים בצפון. במהלך הטיול עצרנו על גדות נחל דן, לפני שנכנסנו למים הורדתי את המפתחות, ארנק, וכל הדברים שלא יירטבו.
"לאחר שחזרנו מהנחל המשכנו בנסיעה. בסיום המסלול הגענו לרכב והחזרנו את כל הדברים שהיו בסל של האופניים לרכב, ואז גיליתי שהארנק איננו. פירושו של דבר, שאין לי שקל עלי, לא כרטיס אשראי, כלום כלום.
כשהבנתי שאני זקוק לישועה, דבר ראשון הבטחתי 180 ₪ לצדקה, למרכז מוסדות בעלזא. לאחר מכן חזרתי שוב על כל המסלול שעשינו, אך לצערי לא נמצא דבר.
"נכנסנו לרכב בדרך למקום האכסניה שלנו במושב מירון. תוך כדי נסיעה אני מביט על צג הדלק, ומבין שאנחנו בבעיה. נותרו לנו עוד 45 ק"מ עד למירון, ועל פי המד נותר לנו דלק רק לעוד 32 ק"מ. באינסטינקט של רגע התחלתי לחפש היכן תחנת הדלק הקרובה, תוך כדי חיפוש אני מבין את גודל הברוך שאני נמצא בו, אני בלי כסף, בלי כרטיס אשראי, א קיצער, אין לי איך לתדלק.
"המשכנו לנסוע, ובלי שום הסבר הגענו למירון. הורדנו את המשפחה, ולוויתי ממישהו כסף לצורך תדלוק. ברוך השם הרכב נסע, אבל עם התראה שאין דלק!
"המשכתי להאמין שבע"ה הארנק עוד יחזור. לא שהיו לי 'תוכניות' מיוחדות איך הוא יחזור… אבל עם אמונה חזקה שחזקה על הצדקה שאינה חוזרת ריקם. התקשרתי לחברת האשראי וביקשתי להקפיא את הכרטיסים, הדגשתי שאני רוצה להקפיא זמנית כי אני מאמין שתוך זמן קצר הארנק יחזור אלינו.
"למחרת ב-19:14 לאחר יום בלי כרטיס אשראי החלטתי להתקשר ולבטל את הכרטיסים סופית ולהזמין כרטיס חדש, כדי לחסוך זמן המתנה עד שיגיע הכרטיס אשראי החדש.
"בשעה 19:17 כשאני בהמתנה לנציג השירות, אני מקבל שיחה ממתינה שלא מרפה. עניתי לשיחה ועל הקו מציג את עצמו אדם בשם יהודה ומבשר שמצא את הארנק. התחלתי לבדוק אתו מה יש בארנק, כדי לא להתרגש יתר על המידה, לאט לאט אני מתחיל להבין שהארנק עם כל הכרטיסים וכל המזומנים (כמה אלפי ₪) כולם נמצאים בידיו.
"יהודה הוא מנהל באתר קמפינג באזור שונה לחלוטין מהיכן שהיינו, ורחוק מרחק ניכר מהמקום בו טיילנו. שאלתי אותו איך יתכן שזה אצלו, זה הרי מקום אחר לגמרי מהיכן שאנחנו איבדנו את הארנק.
"התשובה שלו הדהימה אותי לחלוטין. 'אני מבחין על הארנק בסימני נשיכה של חיה כלשהי, כלב או תן, שהביא את לכאן את הארנק'… והוא מוסיף ואומר: 'בכל האתר שלי ישנן רק משפחות חרדיות ודתיות שבאים לנפוש, מי יודע, אולי הוא הביא את זה לכאן מכיוון שידע שרק כאן מי שימצא את זה יחזיר את האבדה בשלימותה לבעליה!'"
(הובא ב'ליקוטי שמואל')